״יש לבן שלי משחק גביע חשוב, איך להכין אותו?״

הורות זו בטח עבודה לא פשוטה, והיא נעשית מורכבת כשצריך לנהל עוד קריירה במקביל. עכשיו, יש אתגרים שאתם ודאי מתורגלים לצלוח כמו ההסעות, הכביסות והמימון של המחויבות הגדולה הזו. אבל בהרבה מקרים, אני פוגש הורים לספורטאים די במצוקה עם המון שאלות לא פתורות באשר להתמודדות הספורטאי במצבים מנטליים שונים.

פנה אליי בשבוע שעבר הורה וביקש לדבר איתי בדחיפות בטלפון: ״היי אוהד, לבן שלי יש משחק גביע חשוב, אני כבר מרגיש שהוא מתוח, מופנם וממעט לדבר על המשחק המתקרב. ״איך להכין אותו?״ ולאחריה שתיקה של כמה שניות על הקו.

״תגיד״ שאלתי אותו- זה קורה בכל משחק?
אז הוא ענה – ״רק במשחקים משמעותיים שאין מהם דרך חזרה״.

באיזה שהוא רגע מאוד אינטואיטיבי, ביקשתי ממנו לתאר לי מה קורה בבית לפני משחקים כאלה.

״תשמע, חשוב לנו שהוא יצליח. אנחנו נותנים לו את כל מה שהוא צריך בשביל זה ואפילו יותר. ואנחנו מבינים שזה סוג המשחקים שיכולים לתת לו מקפצה גדולה. אז את האמת שהבית די עומד דום ומתגייס לקראת זה. יש מתח וציפייה״.

כאן אני עוצר את המשך השיחה כדי לתת ישר את התכלס.

את כמות ההשקעה שלכם ההורים אי אפשר למדוד לא בזמן או כסף, כי לנשמה אין מחיר. וזה בערך מה שאתם נותנים עבור הצלחתו והגשמתו.

״חשוב לי לשים את כובע השחקן לרגע, ולשתף אתכם – שחקנים מרגישים הכל. והם בטח מרגישים את המעורבות הרגשית שלכם בסיטואציה. כשהמשחק מלחיץ גם אתכם, הם יודעים״

הם מרגישים מתי הסביבה מתוחה, הם מרגישים מתי הציפייה מהם גדלה. הם גם יודעים שהם מושקעים מאוד ושלהיות כדורגלן עולה כסף. (אגלה סוד קטן, הרבה פעמים יש להם רצון להחזיר על הכל).

דווקא בתחרויות בעלי ערך ספורטיבי גדול יותר מבד״כ – כמו משחקי גביע, משחקים נגד קבוצות חזקות או כאלה שיש כל מטען רגשי אליהן – חשוב שנהיה רגישים הרבה יותר לכל מסר או פעולה שנועדו להתכונן יתר על המידה.

תחשבו על זה רגע – שחקן שבעצמו מתמודד לקראת משחק מותח – שם לב שההורים קובעים פתאום יותר אימונים אישיים, עושים יותר שיחות בבית, מתכוננים לארח את סבא וסבתא ביציע – לכל הפעולות האלו יש משמעות – הן עשויות להוסיף יותר לחץ, ללחץ שכבר קיים.

זה מצריך מאיתנו להיות רגישים יתר ברגעים כאלה – כי כל מסר מכיל משמעות כלשהי. חשוב לשדר שזה ״עוד משחק״ בתהליך ארוך. הרי, שום דבר בהכנה הקבועה לא אמור להשתנות!

הכדורסלן האגדי קובי בראיינט מתאר שבאחד ממחנות הקיץ כנער הוא לא קלע אפילו סל אחד, בכל המחנה. זה נשמע משהו מאוד חריג, כשאומר את זה אחת מאגדות הכדורסל.

בהמשך הריאיון מתאר בראיינט שיחה עם אביו שדאג לומר לו: ״בין אם תקלע 0 או 60, אני אוהב אותך באותה המידה״.

ברור לנו שכל הורה תומך באהבה ורצון טוב, אך לעתים המסרים צריכים להתחדד ולהיות בעלי ערך בריא עבור הספורטאי.

כשאלה המסרים שיחזרו על עצמם בכל אימון ומשחק – תדעו שיצרתם קרקע פורייה עליה אפשר ליצוק את הביצועים הטובים ביותר עבור הספורטאי.

הורים יקרים, הכתבה היא טור דעה שמבוסס ניסיון מאות תהליכי אימון וליווי הורים וספורטאים. נסו לאמץ והתנסו בתובנות. מוזמנים לשתף אותי במקרים פרטניים בהם תצטרכו עזרה, בפנייה דרך האינסטגרם או האתר.

שלכם, אוהד