תקופת הקורונה באה לבחון אותנו כספורטאים

סיפורים כמו הסיפור של עמנואל רפאלי, הם אלה האהובים עליי בתור אמא לילד כמעט בגילו. זהו סיפור של ילד שהבין שכדי להצליח הוא חייב לעשות ויתורים אישיים, להתמיד, לעבוד קשה לא לוותר גם כשקשה, והוא הפנים כי בלי משמעת עצמית, הצלחה היא בלתי אפשרית. נקודה.

עמנואל רפאלי, בן 15 מתגורר בחולון. הוא התחיל לשחק כדורגל בגיל 8, בליגה עם טרום ג’ של הפועל תל אביב, התפקיד הראשון שלו היה מגן ימין. לאחר שנה עזב את הכדורגל לטובת התמקדות בשחייה. ולאחר שנתיים הוא חזר לכדורגל לקבוצת צפרירים חולון (היום המועדון התפרק) ומשם עבר לירמיהו חולון בילדים ב’ כקשר מתחת לחלוץ.

כמות השערים שכבש, שכנעה אותו שזה התחום בו הוא רוצה להתמקצע. בילדים א' עמנואל עבר בהשאלה לחצי עונה בבני יהודה, שם לא הצליח לבוא לידי ביטוי. לאחר מכן, עבר להפועל ראשון לציון נערים ג', שם היתה שנת הפריצה שלו – עם 20 שערים, בחצי עונה שנפסקה בעקבות הקורונה, ותואר מלך שערי הליגה של מחלקת הנוער בראשון באותה תקופה.

במהלך קיץ הוא קיבל טלפונים ממספר קבוצות, חלקן מליגת העל וחלקן מהליגה השנייה. הוא החליט לעבור להפועל ב"ש ולהשתייך לאקדמית "אשל הנשיא". זהו שוב הסיפור של ילד שהולך בעקבות החלומות שלו, ועוזב את הבית למשך השבוע, על כל המשתמע מכך. ויתור על משפחה, חברים, בית ספר , ויתור בעצם, על ילדות רגילה.

רפאלי ניחן במהירות, יכולת בעיטה בשתי רגליים, אגרסיביות, יכולת ניתור גבוהה, ראיית משחק טובה ותנועה לעומק המעידה על הבנת המשחק.

עמנואל, אתה וקבוצת נערים ב' ממוקמים במקום השלישי בליגה נכון לעכשיו. איזו שנה עוברת עליכם כקבוצה?
"כקבוצה עוברת עלינו עונה לא פשוטה, כמו בכל ענפי הספורט, עקב התפרצות הקורונה. אין רצף אימונים ומשחקים – דבר שפוגע באופן משמעותי גם בכושר הגופני שלנו וגם בכושר המנטלי. התחושה מתסכלת, והעונה המוזרה עוצרת את התקדמות השחקנים. אנו מנסים לשמור על איזון בעזרת הצוות המקצועי שלנו שדואג לנו יום יום לאימונים שניתן לעשות במסגרת הסגר, במטרה לנסות לשמור על הכושר ועל החדות שלנו כשחקנים. השאיפות שלנו כקבוצה העונה הם לעלות ולהצליח בגביע המדינה, להיאבק על ראשות הליגה ולהישאר בפסגת הליגה עד הסוף וכמובן שבשביל זה נצטרך לעבוד יותר קשה מכולם בתקופה הזאת כי אין דרך אחרת" .

בדיוק כשאתה בשיאך, מככב כמלך השערים בקבוצה, ומקום רביעי בליגה, באה הקורונה ועצרה את הכל. איך מרגיש שחקן שלוקחים לו את הכדורגל? מה אתה עושה כדי לשמור על כושר? והאם עובר לך בראש תסריט שלא תצליח לשחזר את הכושר הטוב ולנצל את המומנטום של לפני עצירת הספורט?
"התקופה בהחלט מאתגרת ולא פשוטה. קשה מאוד לשמור על כושר אך למרות הכל האהבה לכדורגל מעל הכל. התקופה של הסגר והקורונה באה לבחון אותנו כבני אדם ובכלל כספורטאים וכמה באמת אנחנו משקיעים גם שאין תנאים וגם שקשה. דווקא בפתיחת עונה טובה שלי כשחקן, עם 5 שערים ו-2 בישולים. וגם כקבוצה, ארבעה ניצחונות ליגה מתוך 6 משחקים, ועליית שלב בגביע, הכל נעצר וזו הרגשה לא פשוטה, אבל לצערי כבר אחרי כמה סגרים התרגלנו לכך.

למזלי הרב האקדמיה עדיין פועלת וכך אנו מצליחים לשמור על שגרה של אימונים (2 אימונים ביום) ושמירה על אורח חיים בריא. תמיד יש תחושה של איך אני אחזור לאחר הפגרה ומסיבה זו אני עושה הכל בשביל לחזור חזק יותר גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה מנטלית שאני עובד על כך המון".

איך אתה רואה את הליגה עד כה? מי הקבוצות שתתמודדנה על ראשות הטבלה? ומי לדעתך
תהיינה היורדות?
"בעקבות המצב כפי שידוע המשחקים בליגה מתנהלים בכך שיש רק סיבוב אחד ופלייאוף. הדבר גורם לתחרות קשה יותר, לכן כל משחק הופך להיות מכריע. הוא דורש מאיתנו, כקבוצה, לבוא מלמטה בכל משחק ולצאת הכי גדולים שיש. לדעתי הפייבוריטים לראשות הליגה הם הפועל תל אביב, מכבי פתח תקווה, מכבי חיפה ומכבי תל אביב. ישנן מספר קבוצות אשר לא הצליחו עדיין לבסס את מעמדן בליגה, כרגע לא הייתי רוצה לחזות מי תהיינה היורדות".

איזו מעטפת מקצועית אתה מקבל באקדמיה שפועלת גם בימי הסגר?
"אני נמצא באקדמיה כבר מתחילת העונה הנוכחית, נכון לעכשיו, אקדמיית "אשל הנשיא" שאנו מתגוררים בא הוכרזה כחיונית. מנהלי האקדמיה עושים כל מאמץ על מנת לתת לנו את המעטפת המקצועית הדרושה כספורטאים מקצועיים אם זה 2 אימונים ביום, שמירה על אורח חיים בריא (שעות שינה, תפריט, מנוחה וכו'), וכמובן שמירה על רמת לימודים גבוהה וכל זה בהתחשב במגבלות הקורונה. בהזדמנות זו ברצוני להביע את הערכתי הרבה למועדון ובפרט למנהלי האקדמיה.

ממבטי האישי המעבר לאקדמיה הוא בהחלט לא פשוט, המרחק מהבית, חברים וכו'. אך ככל הנראה בכדי להגשים את החלום בין היתר צריך גם לדעת לוותר על לא מעט דברים בחיים. בסופו של יום הדברים והוויתורים האלה הופכים להיות קטנים לעומת החלומות. רציתי גם לומר תודה למשפחה שלי על התמיכה במעבר ועל כל מה שהם עושים בשבילי. לפני פתיחת האקדמיה (בקיץ) הייתי נוסע כל בוקר מחולון לבאר שבע ולולא תמיכת המשפחה זה היה קשה מאוד".

איזה שחקן הוא מודל לחיקוי עבורך? ומה הן החלומות שלך?
"השחקן שהוא מודל לחיקוי עבורי הוא זלאטן איברהימוביץ. הוא גם משחק בעמדת החלוץ כמוני והוא נותן לי השראה. ראיתי את הסרט עליו והבנתי עד כמה הוא שחקן עצום. אני אוהב בו את הקטע שהוא לא מתייחס למה שאחרים אומרים ונשאר בשלו. אני מעריך אותו כשחקן שמשחקן ברמות הגבוהות ביותר. בגיל 39 הוא מפגין כושר משחק יוצא מן הכלל, וכמובן כמות השערים שכבש לאורך הקריירה שלו ראויה להערצה. החלומות שלי הם לשחק בנבחרת ישראל- לייצג את המדינה ולכבוש במדים הכחולים לבנים, להיות בטופ מלכי השערים בליגה, להשתפר במשחק הראש, להשתפר מנטלית ולשחק בטופ 5 של הליגות בעולם".