קורעים רשתות

מג'יק ג'ונסון התבטא באחד הראיונות לתקשורת במשפט: "הכישרון אף פעם לא מספיק. השחקנים הטובים ביותר הם העובדים הכי קשה". את משפטו של מג'יק אימצו האחים קריב- נהוראי ועילאי, ויום אחר יום הם עובדים קשה מאוד על מנת להצליח. הם לא סומכים על הכישרון שלהם, למרות שיש להם ממנו בשפע. הם עובדים, מזיעים, ואף יש ביניהם "תחרות סמויה" על ההצלחה בשבתות ובכלל.

נהוראי משחק בקבוצת נערים א' בבני יהודה בתפקיד כנף שמאל והוא כבר עשר שנים במועדון הזהוב. אחיו הצעיר עילאי, משחק בילדים א' במועדון בשנה וחצי האחרונות, גם הוא משחק בתפקיד כנף שמאל וחלוץ. הם שניהם שחקנים וירטואוזיים, בעלי יכולת גבוהה, והם שחקנים יצירתיים החשובים משמעותית לקידום הקבוצה בה הם משחקים.

למרות שלשניהם תפקיד דומה על המגרש -קיים הבדל בחוזקות שלהם – נהוראי אלוף הדריבלים, קשה מאוד לעבור אותו באחד על אחד, והסיומת שלו מול השער ראויה לכבוד. עילאי הוא פיזי, מהיר, וגם לו סיומת מצויית מול השער והשנתון בו הוא משחק זכה לשדרוג רציני בדמותו.

נהוראי ועילאי, איזה חלק מהחיים שלכם תופס הכדורגל?
נהוראי: "כדורגל עבורי הוא כל העולם. מאז שנולדתי אני סביב הכדור. הכדור בשבילי הוא הכל. בני יהודה הוא בית עבורי, אני מקבל במועדון את התנאים הטובים ביותר וההרגשה היא הרגשה של משפחה. בשנים ששיחקתי פחות לא התייאשתי, וזה לא מנע ממני להמשיך לעבוד חזק וקשה ולהילחם על המקום שלי בהרכב".
עילאי: כדורגל הוא הכל עבורי. כדורגל זה החבר הטוב, הלימודים, המשפחה. חיי סובבים סביב הכדור".

ערב היציאה לפגרת הקורונה הכפויה, קבוצת נערים א' נמצאת במקום השני בטבלה עם שלושה שערי ליגה של נהוראי ועוד שלושה שערים בגביע. וקבוצת ילדים א' נמצאת במקום הרביעי בטבלה כשגם לעילאי שלושה שערי ליגה ושלושה שערים נוספים בגביע. לא רק שבחרתם באותו מקצוע, אותו תפקיד על המגרש, גם מספר הכיבושים שלכם זהה.
נהוראי:"אני חושב שלעילאי סך הכל חמישה שערים".
עילאי: "נכון לרגע זה אני עם ששה שערים סך הכל".
נהוראי:"הא, אז את צודקת. עדיין לא ספרנו את השערים, כי שנינו מתכוונים להמשיך לכבוש כשרק תחזור הליגה".

אבא, הוא אוהד שלכם והוא מגיע לראות אתכם משחקים. איך הוא בוחר לאן ללכת אם המשחקים באותה השעה?
נהוראי: "אבא מחלק את השבתות, פעם הוא מגיע לראות אותי ופעם את עילאי. אם המשחקים בשעות שונות אבא יגיע לשני המשחקים. הוא כמעט ולא מוותר".

איך נראית שבת בבית משפחת קריב כשאחד משניכם חוזר אחרי משחק מוצלח והשני חוזר אחרי משחק פחות מוצלח?
עילאי: "נהוראי מתנהג כמו אח גדול ובוגר ותמיד יודע לעודד ולעזור. כבר קרו מיקרים שהייתי צריך את התמיכה שלו והוא מסביר לי שתמיד יש עוד שבת כדי לתקן".

נהוראי: "זו הרגשה לא נעימה כשמצב כזה קורה, אבל אנחנו תמיד מרימים אחד את השני ומעודדים. כששנינו מגיעים אחרי משחק טוב כל המשפחה בעננים וזו הרגשה נהדרת. לפני שבועיים למשל, אני שיחקתי נגד מכבי ת"א ניצחנו 4-2, ואני כבשתי והייתי טוב. ועילאי שיחק נגד הפועל פ"ת כבש גול אחד ובישל שניים, והשמחה בבית היתה מאוד גדולה".

כל כדורגלן בכל בית משחק בכדור בסלון ובכל פינה אפשרית. אצלכם המשחק בבית הוא כפול. נשארו בכלל תמונות על הקיר? או שהכל מפורק? ואיך נראים האימונים שלכם בקורונה- ביחד או לחוד?
עילאי: "הכדור סביבנו ואנחנו סביבו. אנחנו עושים הרבה אימונים ביחד ומאתגרים אחד את השני".
נהוראי: אתמול למשל יצאנו לריצה ביחד ורצנו 6 קילומטרים, הפלוס בלרוץ יחד הוא שאפשר להמריץ אחד את השני."

אתם נעזרים ומתייעצים אחד עם השני? והאם נכון יהיה לומר שיש קצת תחרות ביניכם?
נהוראי: "אני בתור האח הבוגר לוקח את עילאי לאימונים ומדבר איתו על דברים שבעיניי הוא צריך לשפר. גם עילאי אומר לי את דעתו לגביי המשחק שלי. שנינו שואפים להצליח, ולכבוש הרבה גולים והתחרות בינינו היא תחרות בריאה. ההצלחה של עילאי היא ההצלחה שלי. ואין קינאה בשום מצב".

עילאי: "אני לא חושב שיש ביני לבין נהוראי תחרות, יש לפעמים ריבים קטנים על מי שיחק יותר טוב ומי נתן יום גדול יותר. קינאה לא קיימת בינינו, יש פירגון ותמיכה ואנחנו נעזרים אחד בשני. נהוראי תומך בי המון, לכל אורך הדרך".

מה השאיפות שלכם לעתיד?
עילאי: "אני רוצה לפתח קריירה ככדורגלן, לשחק בנבחרת ישראל ויום אחד להגיע לאירופה".
נהוראי: "אני רוצה לשחק בבוגרים של בני יהודה, בנבחרת וביום מן הימים להגיע גם לליגה האנגלית. אני שואף השנה להיות בטופ חמש בטבלת הכובשים. החלום הכי גדול שלי הוא לשחק לצד אחי בבוגרים".