עם מאזן מושלם, הפועל כפ"ס אלופת השרון

דן קובליו (25) מהרצליה, סוגר השנה את עונתו הרביעית במחלקת הנוער של הפועל כפר סבא. במקביל  לעבודתו כאנליסט של הקבוצה הבוגרת, קובליו היה שלוש שנים עוזר המאמן של שנתון 2003, ובמקביל שנתיים אימן את הקבוצה השנייה של שנתון 2006.

העונה, קובליו לראשונה מונה להיות מאמן ראשי בקבוצה הראשונה של ילדים ג' (שנתון 2008), כשהוא מוביל את קבוצתו לזכייה באליפות מחוז שרון, עם מאזן מושלם של 14 ניצחונות – מאזן לא שכיח במחוזות שרון/מרכז.

דן, שנה שעברה הקבוצה אומנם הייתה בחלק העליון של הטבלה, אך העונה עשיתם קפיצת מדרגה עם אליפות ומאזן מושלם במחוז שרון. ממה נבע השדרוג של הקבוצה העונה?
"מה שעשה את השינוי זו התפיסה המחשבתית של השחקנים, להבין שאנחנו קבוצה עם יכולות גבוהות. כשאתה מגיע גם מול קבוצה חזקה, לדוגמא בית"ר טוברוק שלא הפסידו מספר שנים בשנתון הזה, או מכבי נתניה ואחרות, לדעת שאנחנו יותר חזקים ושגם אותן אפשר לנצח. להאמין בעצמנו, להנחיל עבודה קשה באימונים ואז להביא את זה לידי ביטוי במגרש.

היינו מאוד חזקים בקבוצתיות שלנו, היינו עושים הגנה ביחד והתקפה ביחד, אין לנו שחקן בודד שכבש כמות גבוהה של שערים, זה מתחלק בין מספר רב של שחקנים. זה גם הפידבק שקיבלתי משאר המאמנים ששיחקו מולנו – שאנחנו נראים כמו קבוצה אחת מחוברת.

מבחינה מקצועית, היה הרבה מאוד ביטחון עצמי בפעולות של השחקנים עם הכדור. כל הזמן הדגשתי בפני הילדים שלא יפחדו לעשות דברים, להעז, גם אם תאבדו כדור הכול בסדר, אתם בגיל שמותר לכם. זה מה שנתן להם את הביטחון לבצע פעולות עם מלוא הביטחון".

בגביע, בשנתיים האחרונות, הקבוצה קיבלה הגרלות קשות והודחה כבר בשלבים המוקדמים (שנה שעברה מכבי ת"א והשנה מכבי חיפה), מה אתם לוקחים מההדחות הללו להמשך הדרך וההתפתחות של הילדים?
"השנה היה צריך להיות לנו שני משחקים ברצף מול מכבי חיפה, הראשון אצלנו בליגה ולאחר מכן גביע בחיפה, אך משחק הליגה בוטל בגלל מזג אוויר. לדעתי אם הם היו מגיעים אלינו קודם למשחק הליגה ואחר כך היינו יוצאים אליהם לגביע – היינו מנצחים אותם בליגה ואז גם בגביע. אי אפשר לדעת מה היה קורה, בכל מקרה, הגיע למכבי חיפה לנצח ולעבור שלב, הם היו טובים יותר במשחק.

זה נטו עניין של אמונה עד הסוף. מול חיפה הובלנו 1:0 עד שתי דקות למחצית, אך עד השריקה למחצית ספגנו שני שערים מהירים וירדנו למחצית בפיגור אחרי שהובלנו כל המחצית. ראיתי על הפרצוף של הילדים, לא משנה כמה שניסיתי להגיד שלא קרה כלום ותמשיכו לתת את הכול במחצית השנייה, ההדחה משנה שעברה שוב צפה להם במחשבות – שוב קבוצה גדולה שהובלנו עליה, הפכה את התוצאה ולא קשה ולא נצליח לחזור. זה נטו אמונה של הילדים וחשוב שנמשיך לעבוד על זה גם בעונה הבאה, כי לדעתי מבחינת יכולות אנחנו כן נמצאים שם".

לדעתך מבחינת הכנה של הקבוצה ל-11 בעונה הבאה, היה עדיף לעבור כבר בעונה הזאת לשיטה החדשה של תשיעיות מרחבת 16 אחת לשנייה?
"מבחינת ההתפתחות של השחקנים עדיף לשחק תשיעיות במגרש גדול שמתאים לכמות הזאת, תשיעיות זה נכון יותר משמיניות, אבל ישנם מגרשים שזה פחות מתאים כאשר משחקים על חצאי מגרש. מנגד, יש בעיה עם המעבר לשיטה החדשה, הרבה ילדים לא ימצאו מקום בקבוצות ולא יוכלו לקבל את הבמה. לכן אני קצת חצוי".

מה המטרות בעונת הבכורה של הקבוצה ב-11 על 11, אחרי העונה הנפלאה שעברתם השנה?
"המטרה רק שילמדו את המשחק בצורה הטובה והנכונה ביותר, ושהילדים יתקדמו באופן הקבוצתי והאישי. אני מאמין שאם הם יעשו את זה, תוך כדי יגיעו גם התוצאות.

הקורונה עצרה את ההכנה שלנו העונה לקראת המעבר, היינו צריכים לקחת חלק בשני טורנירים של 11 על 11 שהתבטלו בגלל המצב. חזרנו להתאמן השבוע על פי הנחיות משרד הבריאות, כאשר בחודש מאי מאמנים את הקבוצות מאמני העונה הנוכחית, ומחודש יוני יאמנו את הקבוצות המאמנים של העונה. זה עוד לא סגור, אבל כנראה שאמשיך עם שנתון 2008 גם בעונה הבאה.

בהזדמנות זאת אני רוצה לציין את העוזר שלי כארם טליב, שהיה שותף מלא להצלחה שלנו העונה. ולמועדון שנותן לנו את כל הכלים להצליח ועוזרים בכל מה שצריך – אם זה עידן שום, הבעלים של המועדון, שמעורב בכל הקבוצות ויודע כל פרט מה קורה ועוזר תמיד. ואם, יריב דמתי, המנהל המקצועי של החטיבה הצעירה שעזר בהכול ואסף נימני המנהל המקצועי של כלל המחלקה".