עידן הזוהר של דור העתיד של הכדורגל הישראלי

נבחרת הצעירה של ישראל U21 אשר העפילה לשלב הפלייאוף, מרחק צעד אחד מהעפלה היסטורית לאליפות אירופה, נבחרת הנוער אשר עשתה הישג חסר תקדים עם סגנות אליפות אירופה U19 והעפלה היסטורית למונדיאליטו, אליפות העולם U20 שתתקיים בקיץ הבא.

כאשר נבחרת נערים א' U17 התמודדה בכבוד באליפות אירופה שנערכה בחודש מאי בארץ, כשהיא לא רחוקה מלהעפיל לשמינית הגמר – זה לא צירוף מקרים, או רצף של הישגים לא מוסבר.

ישנה התקדמות משמעותית, יש יגידו אף דרמטית, בעולם מחלקות הנוער בישראל בשנים האחרונות – מועדונים רבים משקיעים תקציבים ומשאבים רבים בבניית מחלקות מקצועיות, אשר מנוהלות ברמות הגבוהות ביותר, מצליחות לספק שחקנים איכותיים ביותר לקבוצות הבוגרות, שחקנים אשר בולטים בליגת העל וחלקם אף נמכרים במיליוני יורו לקבוצות באירופה.

הדור הצעיר של שחקני הכדורגל שינה תפיסה והבין כי כדורגל זה מקצוע לכל דבר ולשם כך עליהם להשקיע רבות כדי להגשים את החלום. שחקנים רבים מאמצים לעצמם אורח חיים מקצועי כבר מגיל מאוד צעיר, כשהם מוסיפים יחידות אימון מגוונות במהלך השבוע, בנוסף לתוכנית האימונים הקבוצתית.

אך מי שמנווטת את ספינת מחלקות הנוער, אם בהובלה של מרכזי ההעשרה, האקדמיות ובית הנבחרות, אם בהדרכת ופיתוח הצוות המקצועי, ואם בהגדרת והובלת תהליכים וגישות מודרניות ועדכניות זו ההתאחדות לכדורגל על מגוון אגפיה.

רון וינריך, רב החובל של אגף מחלקות הנוער, מסכם עונת בכורה חלומית עם רנסנס והישגים חסרי תקדים של נבחרות ישראל הצעירות, עונה שבה ישראל אירחה את אליפות אירופה לנערים, עונה מאתגרת בשלהי מגפת הקורונה, אשר בסיומה הליגות חזרו לגודלן המקורי ועוד. כאשר בפתח עונת 2022/23 נכנסות שתי פרוגרמות חדשות – שיטת דירוג מועדונים ושינוי מתכונת הליגות בחטיבה הצעירה

רון, מבחינתי אי אפשר להתחיל איתך ראיון על עולם מחלקות הנוער, מבלי להתייחס להצלחה האדירה של נבחרת הנוער באליפות אירופה – אתה מרגיש גאווה על כך שהעבודה הנעשית במועדונים, בהתאחדות, באקדמיות ובנבחרות נושאת פרי? מה לדעתך הגורמים להצלחה של הנבחרת?
"כל נבחרת ישראל בכל ענף בטח אם זה בכדורגל שאנחנו חיים ומתעסקים בו ביומיום, אופיר חיים והצוות שלצידו ובראשם השחקנים זו גאווה אדירה,

אני חושב שלא היה כזה עיסוק סביב נבחרת נוער שנים רבות, שאפו ענק לאופיר חיים והצוות שלצידו ובראשם כמובן השחקנים, זו גאווה אדירה. זה הישג יוצא דופן ברמות שאנשים אפילו לא מבינים עד כמה – אם בבוגרים מגיעות למונדיאל בסך הכל 13 נבחרות מאירופה, למונדיאליטו, אליפות העולם לגילאי U20 מגיעות 5 נבחרות בלבד מאירופה, זה פחות ממחצית הנבחרות שמגיעות מהבוגרים, זה הישג ברמה מאוד מאוד גבוהה שידברו עליו עוד שנים קדימה, ישראל נמצאת שם כאשר נבחרות כמו גרמניה, הולנד, איטליה ועוד, לא העפילו למונדיאליטו.

החברה הצעירים שמשחקים בליגות הנוער וחלקם בקבוצת הבוגרים הביאו הישג יוצא דופן, אני אישית ואני מניח שעוד אחרים רבים, התרגשו ושמחו. בהתאחדות במהלך משחקי חצאי הגמר היינו בחופשה שנתית באילת, סגרנו אולם בבית מלון על מנת ששאר באי המלון יוכלו לצפות במשחק, צפינו ביחד במשחק למעלה מ-100 איש עם צרחות וצעקות שמחה וגאווה עצומה, שאפו ענק.

לגבי הגורמים להצלחה, אני לא מוגדר כאיש מקצוע על סמך התעודות, אבל אני חי ונושם כדורגל 24/7 מהרגע שנולדתי ועד היום. אני חושב שחלק לא מבוטל מהקרדיט מגיע לאמונים באגף הנבחרות, מאמני הנבחרות, בראשם מאמן נבחרת הנוער אופיר חיים, שעובדים בשיתוף פעולה נהדר, כשהם מתייעצים ומסונכרנים ביניהם.

ישנה אווירה חדשה, הבינו שבנוסף לעבודה הקשה צריכה להיות אווירה משפחתית. אני מכיר סיפורים מחדרי ההלבשה ומבית הנבחרות שמדגישים עד כמה המשפחתיות מעל הכל. לא בהכרח שחקן כזה או אחר יותר טוב או מעל הנבחרת, זה מי שיותר מחובר ומייצר משפחתיות בנבחרת.

בראש כל המערך הזה נמצאים המנהל הטכני יילה חוס ובוני גינזבורג, יחד עם משה סיני ועוד רבים וטובים שעובדים יומם וליל, סביב השעון.

ראוי לציין גם את העבודה הנהדרת המתבצעת במועדונים, תוך כדי שיתוף פעולה יוצא דופן עם אגף הנבחרות. למועדונים עצמם יש תרומה ענקית להצלחה, הם אלה שעושים את העבודה היומיומית עם השחקנים, הם אחראיים ישירים להצלחה ולרמה של השחקנים. בסופו של דבר, בנבחרות בכל גיל, מקבלים לזמן קצוב את השחקנים. במועדונים יש מנהלים מקצועיים ואנשי מקצוע מדהימים ואנחנו רואים שיפור משנה לשנה, אם זה בקבוצות הבכירות יותר או במועדונים הקטנים יותר במרכאות כפולות, רואים את ההתקדמות הרוחבית של כלל הכדורגל ולא כמו בעבר רק של מועדונים דוגמת מכבי והפועל ת"א, מכבי חיפה או מועדונים אחרים

אין דבר שמח יותר מלראות את הנבחרת שלנו נגיעה מלהניף את הגביע ובאמת שלא היה חסר הרבה והגיע לנו, אבל זה ספורט ואנחנו קופצים שלב שלב. אני מקווה שנבחרת הנוער תמשיך להצליח באותה מידה, יש פה דור מאוד מוכשר של שחקנים, חלק מהשחקנים אני מכיר באופן אישי, חלק פחות, ילדים שעובדים ואכפתיים. השחקנים האלה הם עדיין ילדים, אבל הם חיים ונושמים כדורגל וכשהם מגיעים למגרש ולאימונים הם מקצוענים לכל דבר, וזה לא פשוט בטח בגילאים כאלה שהם מתחילים ללכת חלקם לצבא".

תעודת כבוד נוספת של ההתאחדות לכדורגל בעונה החולפת הייתה האירוח של אליפות אירופה U17 בארץ. האם אתה יכול לגעת בנקודות מסוימות שבהן אירוח הטורניר יתרום להמשך הפיתוח של הכדורגל הישראלי?
"מבחינת ארגון הטורניר, קודמי לתפקיד, זיו סולומון היה אחראי על ניהול הטורניר בטווח זמן שישמע לאנשים ארוך אך הוא קצר, פחות משנה. לאחר שהייתי מעורב בטורניר כאחראי על ניהול המשחקים באצטדיון בלוד בשלב הבתים, ונכחתי בחלק מהכנסים, אני יודע להעיד שמדובר בארגון של אירוע ולוגיסטיקה שקנה מידה שאנחנו לא מכירים, מבלי לזלזל באירועים שלנו.

זה צ'אק ליסט מ- א' עד ת' שכל דבר בו משמעותי גם אם הוא נראה הכי קטן, בודקים ומבקרים אותך על כל דבר קטן. שאפו ענק לזיו שידע לבחור אנשים מדהימים שעבדו בטורניר, אם זה עובדי התאחדות למיניהם או אנשים חיצוניים שהוא גייס למען האירוע הזה, היה צוות מדהים, היה סנכרון מעולה, למדנו על בשרנו מיום ליום איך להשתפר ולהיות טובים יותר. מהמשחק הראשון ועד למשחק האחרון, ראינו את עקומת השיפור לאורך הטורניר כולו בפן הלוגיסטי והניהולי.

זה טורניר הכי גדול של אופ"א בגילאים הצעירים – 16 נבחרות, זה לא מעט, אם נסתכל על הטורניר שנערך בסלובקיה של נבחרת הנוער היו בו רק 8 נבחרות. זה מלונות, הסעות, מהפרט הכי שולי עד הכי חשוב, עבודה של יום וליל. אני משוכנע שזיו והאנשים שהיו אמונים על הטורניר הביאו כבוד עצום והתקדמות אדירה לכדורגל הישראלי. אני גם די בטוח ממה ששמעתי מאנשי אופ"א שהיו בטורניר, בהתאם לסטנדרט שהצבנו, אופ"א תשקול בעתיד לארח טורנירים נוספים בארץ, כפי שהיה ב-2015 וב-2013.

מבחינת מה שניתן לקחת מהטורניר להתפתחות המקצועית שלנו, אני סומך על מאמני הנבחרות ואנשי הצוות שהיו בטורניר. אני בטוח כשאתה רואה נבחרות כמו פורטוגל, הולנד, גרמניה שמשחקות פה, צרפת שזכתה, אתה רואה חלק מהאימונים שלהם חלק בהכנות בחימום לפני משחק, מה הם עושים ומה חסר אצלנו, אני בטוח שאנשי המקצוע ידעו לעשות את החשיבה שלהם ולגרום לנו להמשיך להשתפר.

נבחרת הנערים שלנו התמודדה בצורה מרשימה נגד נבחרות מאוד בכירות, ועשתה עבודה יפה. ישנם אנשים שזלזלו בעובדה שניצחנו את נבחרת לוקסמבורג, חברים נבחרת לוקסמבורג העיפה את נבחרת אנגליה בשלב הבתים. זה לא עניין של מה בכך להשיג בטורניר שכזה 3 נקודות ולהיות מרחק פסיעה, מתיקו או אפילו ניצחון על נבחרת איטליה שהיה מעלה אותנו לשלב הבא, לשמונה הגדולות.

בנוסף לנבחרת הנערים ונבחרת הנוער, אסור לשכוח גם את הנבחרת הצעירה עד גיל 21, שגם היא עם הישג יוצא דופן העפילה לשלב הפלייאוף במוקדמות אליפות אירופה. אני מקווה שכולם יגיעו לתמוך בנבחרת במשחק שייערך באצטדיון בלומפילד בחודש  ספטמבר, כי באמת אפשר לעשות את זה, יש שם שחקנים מקצוענים. יצא לי להיווכח בכך באופן אישי, אחרי שהייתי עם הנבחרת במשחק בלטביה שהפסדנו וראיתי חבורה של שחקנים עם אופי יוצא דופן ונחישות, שידעו אחרי 3-4 ימים לנצח ולעלות לשלב הפלייאוף כדי להעפיל לאליפות אירופה, זה שאפו עצום, מדובר בשחקנים שמבחינתם לייצג את נבחרת ישראל זו מעלה ראשונה.

צריך להעריך את הילדים המקסימים האלה שמביאים אותנו להישגים, אני די בטוח שתוך 10 שנים חלקם גם יביא אותנו לטורניר גדול עם הנבחרת הבוגרת, יש פה דור מאוד מוכשר".

בוני גינזבורג ומשה סיני המנהלים הטכניים באגף הנבחרות תחת ניהולו של יילה חוסה מעורבים יותר ויותר בעשייה במחלקות הנוער – האם אתה יכול לשתף את כל מי שעולם מחלקות הנוער יקר לליבו, מה הבשורה והתרומה הצפויה להגיע מכיוון אותם שחקני עבר בעלי ידע וניסיון שכמותם
"הצלחת הנבחרות הצעירות היא פועל יוצא להחלטת יו"ר ההתאחדות אורן חסון להפוך את הפירמידה – להשקיע בגילים הצעירים בתהליך סדור וארוך שיניב תוצרים. זה לא אומר חלילה שהנבחרת הבוגרת תקופח, אלא השקעת משאבים – חומריים ורעיוניים – בבניה נכונה של הכדורגלנים הצעירים. זה בא לידי ביטוי באקדמיה הראשונה לבנים במבואות ים, תהליכי האיתור, הסקאונטינג, מרכזי הפיתוח ועוד. הטריו הזה – יילה חוס, בוני גינצבורג ומשה סיני – הגיע במטרה להוציא לפועל את הרעיון של הפיכת הפירמידה.

אני נמצא שנה בתפקיד ואני חייב להגיד – יילה חוס, בוני גינזבורג ומשה סיני נמצאים פה כדי לשנות. הם מגיעים לכל מקום בארץ אם במסגרת האקדמיה או פרויקט המצוינות, או פרויקטים נוספים של מחלקת הנוער כשאנחנו צריכים את תמיכתם וניסיונם, בכנסים שערכנו לאחרונה, ביקשנו מבוני ומשה להצטרף להביא את דעתם המקצועית ולשמוע את מה שיש לאנשי השטח להגיד.

הם עובדים יומם וליל, ידעתי שהם אנשים שבאו לעבוד, אבל אני כל יום מופתע מחדש עד כמה שהם רוצים עוד ועוד לדעת, מהפרט הכי קטן הרבה מעבר למה שאני חושב שהגדרת התפקיד שלהם, הם רוצים להיות מעורים בכל פרט על מנת להסתכל ולשנות קדימה, הם באו לשנות ולהביא אותנו למקום הרבה יותר טוב, כדי שבעוד 10 שנים נגיד למה לא עשינו את זה קודם לכן.

הם נמצאים בכל נסיעה של הנבחרות, הם נמצאים במחנות אימונים, הם זמינים במגרשים, הם עובדים בתיאום ושיתוף פעולה יוצא דופן מול המועדונים והשחקנים, הם בקשר איתי ועם שאר העובדים והמנהלים, לומדים את השטח ומביאים עימם את הניסיון העצום שלהם. הם נמצאים פה מתוך אהבה ומתוך רצון לעשות שינוי אמיתי, אני רואה את דור השחקנים, אני רואה את האכפתיות, אני רואה את הקשר מול המנהלים המקצועיים של המועדונים, שיתוף פעולה מאוד מוצלח, ההצלחה שלהם זו ההצלחה שלנו ושל הקבוצות ובכלל של הכדורגל הישראלי.

אבל צריך סבלנות, כדורגל זה לא קדם, גם הפרויקטים הגדולים של גרמניה וספרד אחרי הכישלונות של הנבחרות הבוגרות בתחילת שנות ה-2000 לקחו להם עשר שנים. תנו להם את הזמן לעבוד כי הם עובדים הם עובדים הם עובדים ואני בטוח שיהיה טוב".

אי אפשר שלא להתייחס לתהליך הדירוג החדש שנבחן בימים אלה, מבלי להיכנס לעיתוי המדויק של יישום הרפורמה – מה המוטיבציה לשינוי? מה האתגרים של השינוי?
"בהחלטות שמתקבלות בסדר גדול כזה של שינוי מהותי, נורא קשה לרצות את כולם ואנחנו גם לא מצפים לרצות את כולם. צריך להיות אמיתיים, לכל מועדון או קבוצה יש את ההיבטים המקצועיים שלה, הדרך והמטרות שלה לשיפור. אנחנו יודעים שיהיו לא מעט תלונות או ביקורת וזה לגיטימי, לשם כך ערכנו בשבוע וחצי האחרונים כנסים כדי לעבוד בשיתוף פעולה מלא עם המועדונים, כי ההתאחדות זה המועדונים והמועדונים זה התאחדות, אנחנו לא אחד נגד השני אנחנו ביחד. בסופו של יום לכולם יש מטרה לקדם אחד את השני, לקדם את הכדורגל הישראלי ולהוציא בני הנוער גם אם לא יהיו שחקנים, אנשים מחונכים וערכיים למען החברה הישראלית.

יש לתהליך הדירוג חשיבות מאוד רבה. נעשתה בהתאחדות לכדורגל במשך למעלה משנה עבודה מעמיקה בקביעת הפרמטרים לדירוג המועדונים, לאחר שבדקנו מול מדינות אחרות באירופה שגם שם קיים דירוג מועדונים, ואחרי חשיבה ארוכת טווח עם אנשי מקצוע, כאשר הועדה התכנסה 6-7 פעמים, הוחלט על הפרמטרים שנקבעו וזה הובא לאישור בפני ההנהלה, אך גם לאחר אישור ההנהלה החלטנו לשמוע את המועדונים ועשינו את זה בהקדם האפשרי על מנת לשאוף רעיונות, לדעת דברים לשיפור.

ads1]

אנחנו יודעים שהפרמטרים הראשוניים שהוצאנו לא יהיו תמיד הכי מדויקים, אך בסופו של יום המטרה היא שתוך שנתיים שלוש המועדונים ידעו בדיוק מה הם צריכים לשנות ואיזה פרמטרים הם צריכים לשפר. המועדונים חייבים להבין שהמוטיבציה הראשונה של הדירוג היא שקיפות, כאשר אתה רוצה לקדם את המועדון שלך ואין לך את הכלים או את הידע מה חסר לך, אתה צריך ליצר כלי למועדונים הקטנים כדי שידעו מה עליהם לעשות כדי לקדם את המועדון שלהם.

במהלך השנתיים שלוש האחרונות דובר רבות על חשיבות איכות המאמנים והעבודה למען המאמנים, לכן נתנו ניקוד משמעותי להסמכות ולאיכות של המאמנים, כי אנחנו מאמינים שככל שהמאמנים יהיו מקצועיים ואיכותיים יותר, זה יביא לקידום הכדורגל. אנחנו מבינים שכמו בכל מקצוע חייב להיות מדרגות וככל שאתה מתקדם במדרגות כך גם איכות המועדון והקבוצות.

הפרמטרים נועדו כדי שהמועדונים ידעו מה לעשות ואיך להתקדם, יכול להיות שבשנים הבאות הפרמטרים ישתנו, בעקבות השיחות שלנו בכנסים שמענו הרבה רעיונות מצוינים שצריך לבדוק כיצד מיישמים אותם ואיך מכניסים אותם לטבלה. מעבר לכך לאחר הכנסים, נקיים התייעצות נסיק את המסקנות ונוציא החלטה כיצד נתנהל בעונה הקרובה.

החשיבה על דירוג המתבסס על פרמטרים מדידים תצמצם למינימום את האפשרות למשחקי כדורגל שנגמרים בתוצאות חד צדדיות ולא רק חד צדדיות מבחינת התוצאה אלא מבחינת הנגיעות בכדור, כשמועדון אחד משחק מול מועדון אחר והילדים מהמועדון האחר לא נוגעים בכדור, כל מה שהם למדו במהלך השבוע ירד לטמיון בשבת, כי הם מאבדים את הביטחון העצמי, והדבר הכי חשוב לשחקן כדורגל וילדים זה ביטחון עצמי.

אנחנו עושים צעדי מנע כדי למנוע פרישה בגילאי 15-16 והלאה, אם תיתן לשחקן שבדרג2 לשחק מוקדם מדי מול דרג 1, הוא לא יגע בכדור לא ישתפר וזה יפגע לו בביטחון, לעומת זאת, אם הוא ישחק משחקים איכותיים מול הדרג שלו והוא יצבור ביטחון וניסיון, כשהוא יגיע למועדון בכיר יותר או שהמועדון שלו יעשה את קפיצת המדרגה הוא יגיע אחרת ויוכל להוכיח את עצמו.

מקרי העבר מוכיחים שלא מעט שחקנים קפצו מוקדם מדי, אם מהנוער לבוגרים או אם ממועדונים קטנים יותר במרכאות למועדונים הגדולים, הם הלכו לאיבוד והם או פרשו מכדורגל או חזרו למועדוני האם ויכול להיות שפספסנו את הכישרון הבא בכדורגל".

בנוסף להשלכות של שיטת הדירוג החדשה, הולך להיות גם שינוי במתכונת הליגות בחטיבה הצעירה
"חלק מהתוכנית זה ליצר משחקים איכותיים, אך בנוסף, בגילאי ילדים א' עד טרום א', כאשר יש לנו דרגי איכות אנחנו לא רוצים שיהיו ליגות עם 16-14 קבוצות במחוז, בגילאים האלה אין טבלאות רשמיות וגם התחרותיות פחות חשובה, כמובן שניצחונות זה טוב ויפה אבל גם הפסד זה חלק מהמשחק, לכן מכיוון שאנחנו לא רוצים לקדם תחרותיות בגילאים האלה, הוחלט להוריד את מפלס הלחץ – הכוונה היא לייצר מחוזות ענקיים שבהם יכולים להיות גם 40-50 קבוצות ובסופו של יום כל קבוצה תשחק 26 משחקים לאורך העונה, ולא כפי שהיה מורגל עד היום עם ליגה של שני סיבובים בית/חוץ.

בנוסף, ההתאחדות משקיעה בפרויקט ענק של OTT, שיאפשר שידור של מאות משחקים, כלים למאמנים, חשיפה לכדורגל. זה משהו שאמור להיות חלק משמעותי מהעונה הקרובה בגילים הצעירים ויהיה אתנו למשך שנים רבות".

המודל של הליגות בילדים א' ומטה שבו המשחקים לא יתנהלו בשיטת בית חוץ, במקביל להטמעה כזו או אחרת של מודל הדירוג החדש – האם ההגרלה הרנדומלית מחייבת או תהיה למועדונים אפשרות להחליף משחק בתיאום בין המועדונים?
"לאחר ההחלטה הסופית שתתקבל נוציא כמובן ההנחיות מסודרות, אך צריך להבין, ההגרלה נעשית בצורה ממוחשבת, ברגע שניתן לקבוצות לבחור לשחק נגד אלה ולא נגד אלה זה לא יגמר.

מי שבחר להיות בדרג מסוים או אזור מסוים יצטרך לקיים את המשחקים כפי שהם, מי שיבחר לשחק בדרגים הגבוהים יותר יצטרך להבין שזה כרוך לפעמים בנסיעות, כמו כן לא תהיה מניעה במידה ויש לך שתי קבוצות גיל מאותו מועדון שהן תשחקנה אחת מול השנייה, אבל אנחנו לא יכולים לתת את היד לקבוצות לבחור את לוח המשחקים, ההגרלה נעשית ומה שיצא זה סדר המשחקים שיתקיימו, המשחקים לא צריכים להיקבע על פי היחסים בין המועדונים".

בעבר המעבר ממשחק בחצאי מגרש למשחק מ-16 ל-16 נתפס כמהלך שהיטיב עם ההכנה של השחקנים הצעירים טרם המעבר שלהם ל-11 על 11. כעת ישנה חשיבה מחודשת, לחזור למתכונת הקודמת ואף אולי להגיע למצב שבשנתוני הטרומים יהיו בו זמנית יותר שחקנים על כר הדשא מבעבר – האם הלחץ של הכלכלי של חלק מהמועדונים גובר על התפיסה המקצועית, או שהתפיסה המקצועית השתנתה?
"אני יכול להתייחס רק להחלטות או שינויים שהתקבלו, אני לא יכול להתייחס לדברים שבאוויר או בגדר שמועות, אנחנו מתייחסים רק לפרסומים רשמיים שלנו. בכל שנה מתבצעת גם בועדת הנוער וגם בועדות המקצועיות של אגף הנבחרות או המנהלים הטכניים הערכת מצב של תוכנית, שיטת ודרך המשחקים.

כפי שציינת לפני שלוש שנים הוחלט לעשות את השינוי האחרון על מנת לעשות את ההכנה המיטבית יותר ל-11 על 11, כמובן שמעבר להכנה המקצועית יש הרבה פרמטרים בכדורגל הישראלי שמשפיעים על קבלת ההחלטות, בכל שנה ושנה מתבצעת חשיבה ובחינה מחודשת של הנתונים ובסוף כל שנה בודקים האם המתכונת הנוכחית או הקודמת הייתה טובה יותר. נכון לכרגע אין שום שינוי בשיטות המשחקים ולכן אני לא יכול להתייחס לשום דבר אחר. בבוא היום במידה ויקבלו החלטה כזו או אחרת נדע להתייחס ולהציג את הנתונים ולהסביר מדוע השינוי נעשה ועל פי איזה החלטות".

האם גם השנה יקבע תאריך אחד להשלמת תהליך הסגר קטין במהלך העונה, כפי שהיה בשנה שעברה?
"אכן, 18/1/2023 יהיה המועד האחיד לכלל מחלקות הנוער למעט ליגת העל וליגות לאומית לנוער שבהן ישנם שחקנים זרים, שם החלון מקביל לחלון הבינלאומי ששם זה ב 1/2/2023".

משהו לסיום?
"בראש ובראשונה ההצלחה של מחלקת הנוער בהתאחדות וההצלחה האישית שלי מאוד בזכות העובדים הנאמנים והמסורים שיש לי באגף. אם אנשים היו יודעים באלו שעות הם זמינים ונותנים מענה, בכל זמן ובכל עת, תמיד בודקים ומנסים לתת מענה ולפתור בעיות. אם זו רכזת הליגות באזור הצפון ומנהלת סניף נשר ניקול ציטרין, אחראית הרישום במחלקת הנוער ליהי פליישר, וכמובן את רכז הליגות החדש שהגיע אלינו השנה, אלדר רחמים שכבר בחודשיים של עבודה עושה עבודה יוצאת דופן.

אנשים צריכים להבין, מחלקת הנוער זה 1500 קבוצות 37000 פחות או יותר שחקנים רשומים, ואנחנו כאן לתת מענה להורים למנהלים מאמנים ולכל מי שמביע עניין, אני יודע לפעמים שתשובות מתעכבות בעקבות הלחץ, אנחנו תמיד מנסים לתת את המענה הטוב ביותר, אנחנו רק מבקשים מנציגי הקבוצות וההורים להיות סבלניים, כל מייל וכל בקשה שמגיעה אלינו אנחנו מטפלים, ואם זה מתעכב קצת זה לא כי אנחנו לא רוצים לטפל זה כי יש הרבה בקשות עוד לפני.

אני מניח שצפויים בפנינו אתגרים, כפי שישנם בכל שנה, אני מאוד מעריך אותם ובכל יום שאני הולך לישון וקם בבוקר לעבודה אני אומר לעצמי תודה שיש איתי במחלקה כאלה עובדים וקולגות.

בהזדמנות זו אני רוצה לאחל לכל המועדונים, השחקנים והצוות המקצועי – עונת 2022/23 מוצלחת ופוריה"