מסכם עונה עם חיוך וגאווה ענקית

רבים מחובבי הספורט בארץ והכדורגל בפרט הופתעו מההצלחה יוצאת הדופן של נבחרת הנוער שלנו, כבר אשתקד באליפות אירופה ובפרט לאחר אליפות העולם עד גיל 20 בה הנבחרת תחת הובלתו של המאמן אופיר חיים זכתה בהישג חסר תקדים – מדליית ארד ומקום שלישי בעולם.

אך כמי שמלווה את עולם מחלקות הנוער, אומנם אולי עוצמת ההצלחה הפתיעה, אך הכתובת הייתה על הקיר – בשנים האחרונות ישנה קפיצת מדרגה משמעותית בכל מה שקשור למחלקות הנוער בכדורגל הישראלי, עם שדרוג עצום הן בהשקעה ובמקצועיות של המועדונים והן בהובלה ובעשייה של ההתאחדות לכדורגל.

אומנם שנתוני 2003-2004 הם שנתונים סופר איכותיים עם כמות לא מבוטלת של שחקנים מוכשרים ואיכותיים, אך גם אם בהמשך הדרך תהיה ירידה כזו או אחרת בכמות או רמת הכישרונות בשנתונים הצעירים יותר, ניכר לעין שהספורטאים הצעירים שלנו, זה כבר מספר שנים, משקיעים יותר ומבינים שכדי להגיע לרמות הגבוהות ביותר דרושה מסירות, השקעה ועבודה קשה כדי להגיע לתוצאות.

רון וינרייך מנהל אגף הנוער בהתאחדות לכדורגל, מי שמוביל את הספינה בשנתיים האחרונות, מסכם לאתר ג'וניורליג את עונת המשחקים 2022-23 שהגיעה לסיומה, כשהוא כמובן מתייחס להתקדמות הנהדרת שבאה לידי ביטוי בהצלחה של נבחרת הנוער וכמו כן מדבר על תהליכים נוספים שעברנו העונה ומה צפוי לנו בעונה הבאה.

אי אפשר שלא להתחיל עם ההצלחה של נבחרת הנוער, איך התחושה כמנהל אגף הנוער לראות את ההצלחה חסרת התקדים של הנבחרת, גם אשתקד באליפות אירופה ובמיוחד הקיץ באליפות העולם?
"כמישהו שמכיר את צוותי האימון במשך שנים, את אופיר, אייל, איתי ועוד שמות רבים של אנשים שנמצאים במערכת, מהמאמן ועד האפסנאי, כאשר חלק מהנערים האלה הספקתי להכיר אישית כאיש מהצוות כשהם עוד היו בנערים א' בשלבי ההכנה לשלב העילית, השמחה מאוד גדולה לאור ההישג יוצא הדופן, אני לא חושב שמישהו בחלומות הוורודים שלו חשב שיהיו כאלה תוצאות טורניר אחר טורניר.

בהתחלה היו כמה שהרימו גבה וטענו שביורו זו הייתה הצלחה רגעית, מסתבר שלא ושנה אחרי רואים שיש בנבחרת הספציפית הזאת איזה קסם שאני מקווה שימשיך גם בנבחרות נערים א' ובנוער שנה הבאה, וכמובן בנבחרת הצעירה שיצאה ביום ראשון לאליפות אירופה ואנחנו מאחלים להם בהצלחה.

מכאן אני רוצה לשלוח גם הצלחה לנבחרת הבוגרת שבשישי האחרון ראינו ששאבה מהאופי של נבחרת הנוער אליהם, לאחר שהצליחה לעשות מהפך, וזאת עוד בזכות שער של שחקן שהיה עם נבחרת הנוער ביורו שנה שעברה (אוסקר גלוך ש.צ).

ראינו שהאופי מתחיל להשתנות, מהנבחרת הכי צעירה לנבחרת הכי בוגרת. לאחר שהיינו רגילים הרבה שנים לשבת ולהגיד הנה יגיע גול בדקה 45 או 90, אנחנו רואים שינוי מרענן שאנחנו יודעים להפוך את התוצאה וזה לא משנה אם זו נבחרת בלארוס או נבחרת גדולה יותר עומדת מולך.

מי שחי ונושם כדורגל יודע שכדי להפוך תוצאה וזה לא משנה מי עומדת מולך זה עניין של אופי ורצון, צריך לתת הכל ואנחנו רואים את השינוי בזכות כל בעלי התפקידים שהתחילו בתקופתו של ווילי, לאחר מכן עם יילה והיום בוני גינצבורג ויוסי בניון שעושים עבודה נהדרת ורק נקווה שזה יימשך. כיף גדול, יש תחושת סיפוק מאוד גדולה וזה אומר שמשהו נעשה במהלך השנים האחרונות, רואים תוצאות ונקווה שזה ימשיך.

אני מקווה שגם התקשורת והמנטאליות של האוהד הישראלי תשתנה בזכות הדברים האלה ויבינו שגם אם לא נצליח לשחזר הישגים בכאלה סדרי גודל, חשוב להתעסק בחיובי ולא בשלילי, לקחת בפרופורציות, כי בסופו של דבר עשינו פה הישג שאני לא יודע אם יחזור אצלנו או במדינות בסדר גודל כמו שלנו.

אני רוצה לאחל המון הצלחה לצוות ולשחקנים שימשיכו להצליח ולהשתלב בקבוצות הבוגרים, אם זה בליגת העל או בליגה הלאומית , שנראה אותם עוד על המגרשים ובתקווה שנראה את רובם גם בהמשך בנבחרת הבוגרת".

איזה תהליכים שהתבצעו בהתאחדות אם באגף מחלקות הנוער ואם בנבחרות בשנים האחרונות הובילו לתוצאות הנהדרות הללו?
"דבר ראשון צריך לתת המון קרדיט למועדונים, מהגדול ביותר עד הקטן ביותר, על עבודה מעולה. רבים מהשחקנים מתחילים את דרכם במועדונים מה שמוגדר כקטנים יותר ופחות בעלי אמצעים ואחרי מספר שנים עוברים בגילאים הבוגרים יותר למועדונים הגדולים ושם מתפתחים להיות טובים יותר, אז צריך להגיד שאפו למועדונים, מהמועדון האחרון ועד הראשון בישראל. הקרדיט למועדונים כי בסופו של דבר הם אלה שעובדים עם השחקנים ביומיום ורואים שיש התפתחות עצומה בפיתוח השחקן.

בנוסף, קרדיט לצוותי הנבחרות מבוני ומשה סיני עד לאחרון המאמנים או האנליסטים בנבחרות, אם זה בפרויקט האקדמיה או המצוינות ונמצאים בקשר ישיר עם המועדונים, חלק מהקשר נעשה לעיתים דרכי ואנחנו עושים את הכל כדי שההצלחה של הקבוצות לא תיפגע מההצלחה של הנבחרת ולהיפך.

יש בשנים האחרונות חיבור מאוד טוב בין צוותי הנבחרות לצוותי הקבוצות, זאת על מנת שהשחקנים יוכלו לקבל מקסימום זמן מנוחה והכנה בכל פעילות, אם זה אלופת הנוער בליגת באלופות לנוער אם זה מחנות אימונים או טורנירים שהנבחרת או הקבוצות יוצאות אליהם, יש שיתוף פעולה מלא ולדעתי זה שינוי גדול שמתחיל לתת את אותותיו, כשיש סנכרון בין המערכת של ההתאחדות למערכת של המועדונים קוצרים את הפירות בסוף, בתקווה שזה יימשך, אני חושב שזה האפקט המשמעותי ביותר".

מה נכון ללמוד מההצלחה של הנבחרת להמשך הדרך, בכל מה שקשור לנעשה בעולם מחלקות הנוער ובהמשך במעבר של שחקני הנוער לבוגרים
"ראשית, חייבים להיכנס לפרופורציות, היו הרבה קולות שטענו – תנו להם לשחק יותר בנבחרת הבוגרת, אז צריך לרדת לקרקע ולהבין שיש דרך שצריך לעבור, המעבר בישראל קצת שונה מאירופה מכיוון שאין לנו ליגת ביניים של U23 מה שיש במדינות אחרות מפותחות יותר מבחינת הכדורגל והתשתיות.

צריך לתת להם את הזמן שנה שנתיים שלוש כדי שיצברו את הניסיון ויוכלו להשתלב בצורה בריאה ביותר, כבר ראינו לא מעט שחקנים בעבר שהצליחו בנבחרות הנוער ולא הצליחו לעשות את המעבר לבוגרים.

ככל שהעבודה בהכנה של המעבר ממחלקות הנוער אל תוך קבוצות הבוגרים, שהוא סופר קשה, יעשה בצורה נכונה יותר, אם בעבודה מול מנטאליסטים או קואצ'רים שיכינו אותם, אם בעבודה פיזית יותר במחלקות הנוער, איך להתפתח גופנית, זה הדבר שיכול לתת את קפיצת המדרגה כדי שהדור הצעיר יתפוס את המקומות שכיום הזרים תופסים.

בסופו של דבר בבוגרים מדובר בקבוצות מקצועניות שההצלחות באירופה או בזירה המקומית שוות להם הרבה כסף, קשה לנהל למועדונים את ההחלטות שלהם אבל קיים ניסיון למצוא פתרונות ולשלב את הצעירים כמה שיותר, יש רצון של כל הצדדים.

יש היום בהתאחדות לכדורגל ועדה מקצועית עם אנשים מאוד מאוד רציניים, שעושים עבודה מאוד קשה כדי למצוא את הפתרון הנכון ביותר לשילוב של בוגרי הנוער בבוגרים, שוב זה לא קסם שיקרה בין לילה, זה מצריך חשיבה לעומק

ניתן לראות שהנבחרת הבוגרת שלנו עשתה התקדמות כשעלתה דרג בליגת האומות, למרות שלצערי אני שומע הרבה מאוד אנשים שמזלזלים במפעל הזה, אנחנו עושים את קפיצת המדרגה לאט לאט וצריך סבלנות. סליחה על ההשוואה, אבל גם בבלגיה, גרמניה, ספרד ובמקומות אחרים, לקח 5-10 שנים אחרי הכישלונות של הנבחרות שלהן, כדי לבנות את התהליך מחדש בכדי לקדם את הנבחרות שוב לרמה הגבוהה שהן צריכות להיות בה.

בוא נמתין, אפשר יהיה לבחון את התוצאות ולדעת אם התהליך הצליח, בטח של שינוי כל כך משמעותי עם ילדים בני 14-15 שנמצאים באקדמיה או בפרויקט מצוינות, בעוד כ-5 שנים כאשר כל הפרויקטים שאנחנו עושים יבשילו לכדי הישגים ותוצאות גם בנבחרת הבוגרת.

חלק מהתוצאות התחלנו לראות כבר עכשיו עם נבחרת הנוער והנבחרת הצעירה שהגיעה ליורו. רק מלראות את השמות של הנבחרות שעומדות מולנו ביורו, אפשר להבין איזה הישג משמעותי זה, בפרט כי זו בדיוק קפיצת המדרגה שחסרה לפעמים בכדורגל הישראלי – בדיוק בגיל המעבר בין הנוער לבוגרים, זה השלב שהכי קשה לשחקן ולנבחרות הישראליות.

כולי תקווה שנראה אותם עוברים את שלב הבתים וממשיכים הלאה, מצד שני גם אם לא, עצם ההגעה לשם היא כבר הישג, אנחנו צריכים ליהנות להגיד תודה על ההזדמנות להמשיך הלאה ולהבין שההמשכיות זה הדבר הכי חשוב, לראות שזה קורה עוד שנה ועוד שנה, ככל שנגיע יותר פעמים נצבור יותר ניסיון גם למאמנים גם לצוותים וגם לשחקנים ומשם יגיעו התוצאות, אז באמת המון סבלנות רק סבלנות תביא תוצאות".

השנה נעשתה רפורמה בחטיבה הצעירה עם חלוקה לליגות ע"פ טבלת הדירוג של המועדונים, עם שינויים קלים פה ושם בשל העובדה שזו הייתה עונה ראשונה. הדעות במועדונים חלוקות לגבי השינוי כל אחד מנקודת המבט שלו – כשאתה רואה את התמונה הכוללת, איך אתה מסכם את השינוי? מה עבד כפי שציפיתם ומה טעון שיפור?
"בדיוק כמו שאמרת, אני 7 שנים בהתאחדות לכדורגל ומחלקות הנוער, אני לא חושב שאולי למעט 2-3 חוקים יוצאים מהכלל הייתה הסכמה לשינוי פה אחד, תמיד יהיה משהו שחלק יגידו שזה משרת את האינטרסים של המועדונים הגדולים וחלק שזה משרת את האינטרסים של המועדונים הקטנים.

חייבים להיכנס לפרופורציות ולהבין שכל השינויים נעשים במטרה, בשביל זה אני פה, לשרת את כלל הכדורגל הישראלי, אנחנו לא מסתכלים מועדונים גדולים או קטנים, בשביל לקדם את הכדורגל מלמטה ועד למעלה.

לפני מספר שנים בוטל הפרסום של התוצאות והטבלאות בילדים א', והרפורמה שהייתה השנה היא המשך ישיר של המהלך הזה. בכל תחילת שנה התעסקנו באינספור בקשות של שיבוצים, וראינו ממש מלחמות עולם בגילאים של ילדים, שבהם אמורים ליהנות וללמוד כדורגל ולא להתעסק במי הבקיע יותר או פחות ומה הייתה התוצאה בשבת, המטרה היא באמת שבגיל הזה יתעסקו בלימוד כדורגל.

אנחנו נמצאים בשנה הראשונה של השינוי הזה, כמו שאמרת היו קולות לפה ולפה, בכללי גם מבחינת סעיפי התקריות שנוצרו עקב התחרותיות, ראינו איזושהי ירידה בכמות ועדות המשמעת מכך שהורדנו קצת את התחרותיות.

אני מניח שהמאמנים והמועדונים הבינו איזה דרג הם באמת צריכים, בסופו של יום שחקן שנמצא בדרג2 או 3 זה לא בא להוריד מעצמו, להיפך, זה כדי שבמהלך המשחק הוא יגע כמה שיותר בכדור, בגילאים האלה לא משנה בכלל התוצאה אלא כמות הפעמים ששחקן מעורב במצבים במשחק אם התקפית או הגנתית מול הרמה שלו, זה ייתן לו ביטחון.

ראינו כבר בעבר שחקנים שמתפתחים בגיל מאוחר יותר, לא בהכרח מי שהיה כוכב בגיל 12 יהיה הכי טוב בגיל 17 וההיפך.  הדבר הזה נובע הרבה מביטחון, ראינו את זה בשיחות עם מאמנים מנטאליים ואנשי מקצוע.

בסופו של יום אם שחקן יעשה את קפיצת המדרגה בגיל הכי חשוב 16-18 אז הרווחנו עוד שחקן שיכול להיות שאם הוא היה תקוע בגיל 13 בדרג הראשון והוא עדיין לא היה שם מבחינת הפיתוח האישי שלו, הוא היה עלול להגיע למסקנה שהוא מפסיק לשחק כדורגל.

אז החשיבה נובעת גם משם, אנחנו אחרי שנה וזה מוקדם מדי לסכם אם זו הצלחה או כישלון, בינתיים הקולות מהשטח לעניות דעתי הם 70-30 בעד הרפורמה, שמעתי לא מעט מחמאות ממאמנים ונציגי קבוצות ומצד שני צריך להיות אמיתיים שמעתי גם מועדונים שאמרו מה עשיתם למה ואיך? מי צודק אני מניח שהאמת תהיה איפשהו באמצע.

בשנה הבאה זה הולך להיות בדומה לעונה הנוכחית כאשר הפרמטרים יהיו זהים לפרמטרים שנקבעו בשנה הקודמת ועדיין ניתן את האופציה לקפוץ נקודתית דרג.

אני פונה מכאן למועדונים ולמאמנים, תהיו אמיתיים ראינו מספר קבוצות מבלי להזכיר שמות שרצו להיות בדרג גבוה כדי כנראה למשוך שחקנים או מסיבה כלשהי שלהם ואחרי 8-10 משחקים ביקשו לעבור מחוז כיוון שילדים לא מגיעים לאימונים או פורשים.

הרמה של הכדורגל תהיה מבחינתכם רמה טובה ברגע שהילד יגע הרבה בכדור, שילדים בגיל הזה יהיה להם את הזמן ללמוד נכון את הכדורגל וגם לבצע את זה בשבתות במשחקים. אנחנו מקווים שהנוסחה הזאת תביא אותנו למקומות טובים".

אחרי 5 שנים מאז שהוקמה ליגת נערים ב' על, האם יש חשיבה לאמץ את ליגת העל כבר מנערים ג'?
"זו נקודה שכבר עלתה מספר פעמים, ליגת נערים ג' במהלך מספר שנים טובות נמצאת איפשהו באמצע בין הליגות הלא תחרותיות לתחרותיות, עם 14 אלופות מחוזות וריבים על הליגות החזקות יותר.

כבר במהלך העונה הוצג לוועדת הנוער השאלה האם אנחנו הולכים לכיוון של התחרותיות כמו בנערים ב' ויוצרים רמות שונות – על, ארצית ומחוזיות, או האם אחרי שנת הפיילוט של ילדים א' ומטה אנחנו הולכים לכיוון הזה.

רובם ככולם הסכימו שלא צריך להכניס בשנתון הזה תחרותיות ומה שהוחלט זה שהחל מהעונה הקרובה גם בליגות של שנתון נערים ג' תהיה חלוקה לדרגים כמו בילדים א', עם מחוזות גדולים בהתאם לדרג – דרג 1 כלל ארצי, דרג 2 אזורי גאוגרפי גדול יותר ודרג 3 אזורי גאוגרפי מצומצם יותר.

גם כאן לא תהיה הגבלה של קבוצות, יכול להיות שיהיו 30-40 קבוצות במחוז, כאשר בסופו של יום יתקיימו 26 משחקים באופן רנדומלית של המחשב, לא במתכונת של בית חוץ. ההבדל היחיד מילדים א' הוא בכך שהתוצאות כן יפורסמו באתר של ההתאחדות אך לא תהיינה טבלאות בנערים ג'".

איך אתה מסכם את עונת 22-23?
"מסכמים עם חיוך כמו רוב המדינה, לאור ההישג של נבחרת הנוער שדיברנו עליו בהתחלה, סיימנו את שנה שעברה עם מקום שני וסגני אלופי אירופה, וכעת אנחנו מסיימים עם מדליית ארד ומקום שלישי באליפות העולם. אני עדיין כל בוקר וביחד כנראה עוד עם רבים אחרים, צובטים את עצמנו כדי לראות שזה לא חלום.

השנה ראינו את גמר גביע הנוער מתקיים בפריפריה בנוף הגליל, חוויה יוצאת דופן גם לתושבי המקום וגם לשתי הקבוצות הצפוניות, אושר וקרנבל אחד גדול, אני מקווה שזה יימשך גם בשנים הקרובות, אנחנו מנסים להנגיש את מחלקות הנוער לכלל האוכלוסיות והאזורים בארץ, בשביל זה המשכנו גם השנה עם השידורים הישירים של שלבי ההכרעה בגביע המדינה.

במשחקי המבחנים הייתה השנה היענות מטורפת, אני לא זוכר שנה שהגענו למצב שהיינו צריכים לסגור כניסה בגלל עומס אוהדים, כבר יש מחשבה לשנה הבאה לקחת מגרשים עם תכולה גדולה יותר כדי לספק את כלל האוהדים שרוצים להגיע ולתמוך

מעבר לכך זו הייתה עונה מאתגרת שגם בסופה היה לנו מבצע צבאי ולא ידענו לאן תלך העונה, כבר התרגלנו כל שנה לקראת סוף העונה יש דברים שמקשים עלינו לסיים את העונה בצורה הכי תקינה ואנחנו צריכים לנווט ולמצוא פתרונות כדי לא לפגוע בכלל הקבוצות.

העונה בסך הכל עברה בצורה חלקה מבחינת התפעול הודות לעובדי מחלקת הנוער הנאמנים אם זו ליהי פליישר, ניקול ציטרין, אלדר רחמים וחאתם חילו שהצטרך אלינו לסניף נשר, שעובדים 24/7 ומשתדלים באמת לתת את המענה בצורה הטובה ביותר לקבוצות.

אנחנו מקווים שגם עונת 23-24 תעבור בצורה החלקה ביותר. נשתדל להיות כמה שיותר זמינים ונכונים לתת תשובות ולמצוא פתרונות, לצד זה צריך להגיד שיש חוקים ויש תקנון ויש דברים שאנחנו לא יכולים לעשות, לא ממקום רע אלא ממקום שאנחנו לא רוצים ליצור איפה ואיפה ולכן אנחנו מנסים לשמור על קו אחיד"

משהו לסיום?
"מפה אני מאחל לנו עונת 23-24 מוצלחת, בתקווה שנצליח לעלות כמה שיותר חיוכים וכמה שיותר פתרונות כדי שכולם יהיו מרוצים ושנתעסק בכדורגל ובחיובי ולא בשלילי".