מי שיזיע עכשיו – יכבוש אחר כך

בעיני הרבה מאיתנו, הפגרה היא תקופה מסוכנת – תקופה שבה אפשר לצאת מאיזון, לאבד כיוון, לרדת בכושר הגופני וגם במנטלי. עבור ספורטאים, במיוחד אלה שבתחום תחרותי עם חלומות גדולים, זה הדבר שאסור שיקרה. זה הזמן שבו חלק מהשחקנים מאבדים מומנטום, עוצרים את ההתקדמות, ויכולים לפתוח עונה חדשה בלי האנרגיה, הביטחון או המוכנות הנדרשת כדי לעשות עונה גדולה באמת.

הפגרה המתקרבת – בדיוק בגלל שאין בה מסגרת, אין בה את השגרה הקבועה של אימונים ומשחקים – יכולה להפוך לתקופה של ״הזנחה״ והיא גם יכולה קפיצה אדירה קדימה. לא עוצרים, אלא בונים. לא נסוגים, אלא מתחדדים. זו הזדמנות לעבוד על דברים שלא הספקנו בעונה, לבנות בסיס מנטלי ופיזי חזק יותר, להגיע מוכנים יותר – ולעקוף את מי שכן נח.

סוף עונה שעברה, הצטרך אליי לתהליך שחקן בשם עידו. שחקן כנף בן 20 מליגת העל לנוער. אבא שלו הרים לי צלצול ואמר שהסתיימה עונה סבירה ועידו ״על הכוונת- הכוונת החוצה״. הוא הגיע לסוף העונה מותש – פיזית ונפשית.

בשיחת טלפון הוא שאל- ״אוהד, אולי נתחיל את התהליך בעוד שבועיים? צריך קצת חופש״. הסכמתי איתו. אבל אמרתי לו גם שחופש של 4-5 ימים יעשה לו טוב, אבל אם הוא הוא ינצל את הפגרה כמו כולם – הוא גם יישאר כמו כולם. אז הוא לקח את עצמו בידיים ו״נתן לי צ׳אנס״, לי ולעצמו.

 בנינו תכנית: הוא קם מוקדם, נכנס לשגרה של מפגשים מנטליים עשה לעצמו סדר יום, מצא מאמנים מתאימים והתחיל להתנהג בצורה רצינית למדי. לא היה מאמן שיצעק, לא קבוצה שתחזיק אותו באחריות – רק הוא מול עצמו. הוא התחיל ללמוד מהטעויות שעשה העונה, ואפילו ישב לנתח את המשחקים שלו מול המחשב.

האמת? זו הייתה עונת השיא שלו. רק שינוי הגישה, ועוד הרבה עבודה ורעב להצליח.

אני רוצה בשבילכם שתיקחו את הפגרה בידיים כקרש קפיצה לעונה שלא הכרתם. אני פה בשביל להכווין אתכם ולדאוג שמכאן תהיו בעלייה.

ליצירת קשר לחצו על הבאנר