מוחמד סאלח הרמת גני

בתחילתה של העונה שהסתיימה זה עתה, תמיר עזה שהיה מחוזר על ידי קבוצות שונות בליגת העל, הגיע היישר ממכבי חיפה להפועל ר״ג. כשלשחקן יש הצעות שונות מכמה מועדונים – זו "צרה של עשירים" והבחירה נובעת לפני הכל מכימיה טובה, והרגשת בטן שהמועדון הנבחר יתן לאותו שחקן במה טובה להתפתח.

רק לאחר האינטואיציה הראשונית יגיעו שאר השיקולים. כך קרה אשתקד שתמיר עזה שלא בא לידי ביטוי במועדון החיפאי בחן מספר הצעות והשיחה עם דור לוי – מאמנה של ר״ג נתנה לו להרגיש שדור הוא המאמן איתו הוא רוצה לעבוד.

תמיר שגדל במכבי חיפה עבר מאמנים בכירים בחייו- הוא הודרך על ידי יוסי ג׳נח, אברהם אבוקרט, בני לם, ודווקא במועדון הרמת גני הקטן והמשפחתי הוא הרגיש פורח וזאת ייאמר לזכות הרמת גנים שנתנו לו את הכלים להצליח וקידמו אותו.

תמיר היה נדבך חשוב העונה בהצלחתה של קבוצת הנוער הרמת גנית שהגיעה לכל מגרש במטרה לנצח, ושחקנייה לא הסתפקו בתוצאת תיקו גם נגד היריבות הגדולות. דור לוי הציג העונה קבוצה מאוזנת ומאומנת והכל תוצאה של חדר הלבשה שמח ומועדון בריא.

תמיר עזה משחק ככנף ובולט ברגל שמאל החזקה שלו. הוא שחקן שעושה צרות להגנת היריב ומגיניו מתקשים בשמירה עליו. הוא מסוכן ליריב, נוטה ללכת לעומק המגרש, מייצר מצבים, מהיר, דריבליסט, רעב ויצירתי, מסוג השחקנים שרוצים להצליח ויהי מה.

מה שמבדיל את תמיר מיתר שחקניי הקבוצה היא העובדה שתמיר שחקן דרוזי, וכשרואים בגילו דרוזי במגרשים הנחת היסוד היא כי הוא בדרך הנכונה להיות שחקן, וזאת בשל העובדה כי לדרוזים יש פחות הזדמנויות כשמדובר בכדורגל, ותמיר שהגיע עד הלום לא יוותר מהר על חלומו.

במקומות עם אוכלוסייה דרוזית , אין כמעט תיקצוב לספורט ורמת המיתקנים דלה מה שמקשה על אפשרויות הקידום של שחקנים צעירים. מעבר לכך, המנטליות של הדרוזים והחינוך שלהם שונה. ״הם לא באמת מאמינים שכדורגל הוא מקצוע והעדפה שלהם היא להתגייס לצבא ושם להשקיע את כל מירצם״ אומר תמיר ומוסיף ״בכדורגל צריך להשקיע. הרבה משפחות אומרות לילדים תשחקו פה קרוב לכפר, מכיוון שאין להם רצון ויכולת להשקיע בילדים מבחינת זמן וכסף. בלי תמיכה מהבית זה פשוט לא יעבוד.

אבא שלי היה תמיד אחריי, התחלתי לשחק כדורגל בכרמיאל, משם עברתי למטה אשר ואז קיבלתי הצעה ממכבי חיפה – חלומו של כל ילד. 5 שנים שיחקתי במועדון הירוק עם המון רגעיי שיא, ובשנה הראשונה בנוער הייתי מושאל לנוף הגליל בליגת העל לנוער".

כילד דרוזי שרוצה וחולם לשחק כדורגל האם נתקלת בקשיים בקבלה למועדונים? האם היית צריך להוכיח עצמך יותר מכולם?
"אף פעם לא נתנו לי להרגיש שונה או מוזר. מאז שאני קטן המשפחה שלי גאים בי ורוצים שאני אצליח. הצלחה שלי היא גאווה למשפחה שלי ולכל העדה הדרוזית. פה בארץ אין הרבה שחקנים דרוזים שבאמת הצליחו כי צריך הרבה השקעה מההורים. אבא שלי עד היום מאז שהייתי ילד לא עוזב אותי לשניה. הוא לא מפספס שום משחק ונוסע איתי לכל הארץ לראות משחקים שלי. אני מאוד אוהב אותו ומעריך אותו על כך ובעזרת השם אני אחזיר לו הכל בעתיד".                       

מה הייתה הסיבה למעבר דווקא להפועל ר״ג?
"בשנה השנייה בנוער זה עולם אחר. צריך לשחק ולקבל הרבה דקות משחק כדי לצבור ניסיון ולהתקדם לבוגרים  . היו לי עוד הצעות  מקבוצות בליגת העל לנוער אבל בסוף החלטתי שאני עובר לרמת גן בגלל שהמועדון מקדם שחקנים. אני רוצה להגיע כמה שיותר מהר לבוגרים ולהתחיל בקריירה שלי .במכבי חיפה מעט מאוד נותנים הזדמנות לשחקנים צעירים בבוגרים למרות שאני חושב שאני מסוגל לשחק בבוגרים ולהראות לכולם את היכולת שלי ואת מה שאני יודע על המגרש".

זה לא סוד שהיחסים שלך ושל דור לוי קרובים. ספר לנו על ההכרות ביניכם והיחסים
"הכרתי את דור השנה הזאת .הוא פנה אלי ואל הסוכן שלי והציע לי לעבור לשחק ברמת גן. התחברתי מאוד לדור כי הוא האמין בי וביכולת שלי כשחקן. במהלך העונה הוא היה כנה איתי וכל מה שהוא אומר קרה. הוא חיזק אותי, עשה אותי שחקן יותר טוב מכל הבחינות ,לקח את החולשות שלי ועבד איתי עליהם במשך כל השנה, קידם אותי ועשה אותי שחקן יותר טוב ויותר מוכן לבוגרים. דור היה כמו אבא שני בשבילי, אם זה בשיחות אחרי משחקים ואחרי הפסדים וגם בניצחונות. הוא דאג לסכם איתי ביחד איך הייתי במשחק, מה צריך לשפר ועל מה צריך להתרכז ולעבוד. אם אני צריך לדרג – הוא המאמן הכי טוב שהיה לי בקריירה".

אתם קבוצת ההגנה הטובה בליגה (ספגתם 29 שערים ב 34 משחקים) והצגתם משחק הגנה תכליתי. מנגד נראה שדווקא ההתקפה שלכם לא באה לידי ביטוי כשרק 3 קבוצות ששלושתן ירדו ליגה כבשו פחות מכם. בתור כנף בקבוצה אתה יכול להצביע איפה הבעיה? ועד כמה אתה מרגיש שיכולת לתרום יותר?
"נכון. היינו קבוצת ההגנה הטובה בליגה ,אבל ההגנה שלנו התחילה משחקני ההתקפה. במהלך כל השנה אנחנו עובדים קשה במגרש .לפני הכל יש לנו את הDNA שלנו שזה  להילחם על כל כדור ,לעשות סוויצים אחרי איבוד כדור ותמיד להיות ראשונים לכדור. היינו קבוצה מאוד מאומנת, לא היה אגו, תמיד אחד בשביל השני. 

אני חושב שנתתי עונה טובה מאוד השנה מבחינת מספרים ומבחינת התקדמות. סיימתי את העונה עם 7 שערים ו11 בישולים והייתי מעורב בכל גול בקבוצה, ושיפרתי את הדברים שהייתי פחות טוב בהם. יש לנו התקפה מאוד טובה ואני חושב שהגענו למצבים יותר מהרבה קבוצות בליגה הבעיה הייתה שלא ניצלנו אותם. היו לנו מלא החמצות של שערים בטוחים אבל למדנו והסקנו מסקנות״.

המועדון סידר לך דירה ביחד עם שני חברייך לקבוצה- שחקנה הזר של הקבוצה הגמבי אוסמן טראורה ועבד אברהים. איך היה החיבור ביניכם?
"בהתחלה היה קצת קשה לגור באותה דירה עם שחקנים אחרים אבל עם הזמן התחברנו והכל עשינו ביחד.  היינו ביחד באימון וגם מחוץ למגרש בילינו ביחד, אכלנו ביחד, ישנו ביחד. אוסמן שהוא שחקן זר בארץ התארח אצלי בבית של ההורים בצפון, הוא הפך להיות בן משפחה עבורנו.

אוסמן בחור רגיש שלוקח ללב דברים, לימדתי אותו לדבר בעברית והוא קלט מהר מאוד את השפה. לימדתי אותו איך להכין אוכל כמו אורז פסטה עוף בתנור וחזה עוף , הכרתי לו את התרבות שלנו פה בארץ. הוא לא ידע כשהגיע לאכול עם מזלג.

למדתי ממנו שכל מה שאנחנו מדברים נשאר רק בינינו. הוא מעדיף לשמור את הדברים האישיים לעצמו ועל כן שמרנו דברים אישיים בינינו. הוא בחור עם לב זהב ולמרות המעט שיש לו הוא אוהב לתת לאחרים ולעזור בהכל. המועדון כל השנה דאג לנו עם קניות. בכל תחילת שבוע קיבלנו אוכל שתיה והכל מהכל, ואני מאוד מעריך את זה״.

מה קורה איתך בעונה הבאה? חריג גיל בנוער או בוגרים?
"אחרי החופשה אני אתחיל להתאמן עם הבוגרים ואז המועדון ואני נקבל החלטה. יש לי חוזה לעוד עונה ואני מאוד רוצה לעלות כתה לבוגרים ומאמין שאני בשל״.

לא עדיף לך לשחק בנוער כחריג ולתת עונת שיא?
"אני לא חושש מאתגרים וקשיים. רק ככה מצליחים כשמתמודדים עם הקושי. אני ממשיך לחכות להזדמנות שלי במגרש כדי להוכיח לכולם מה אני שווה. עוד לא אמרתי את המילה האחרונה. אני אמשיך לעבוד קשה בשבילי ובשביל העדה כולה״.