מה מפריע לך בדקה 85?

דקה 85 במשחק היא לא סתם מספר על השעון. זה שלב שבו הגוף כבר עייף, השרירים כואבים, ואתה עשוי פתאום להיכנס לסוג שלך של מתח ולחץ, שבא משום מקום- ואתה כבר מרגיש גמור. פתאום כל טעות קטנה מרגישה ענקית, כל החלטה נראית כמו מבחן . זה המקום שבו המחשבות מתרוצצות – "אם אני אטעה עכשיו, מה יקרה?" או "האם מאוכזבים מאיך ששיחקתי?" וזה לא קל להתמודד עם זה כשאתה קצת חלש פיזית.

מה קורה לך?
אתה מתחיל לנתח כל צעד, את ההיסטוריה שלך במשחקים, את מה שכבר היה ואת מה שיכול לקרות. שחקנים שאני מלווה מעידים שבמצבים כאלה אתה עלול לאבד את הקשר לחדות ולאינסטינקט שלך, להרגיש שהוא מפסיק להיות חלק מהמשחק ומתחיל להילחם בתוך עצמו. זה השלב שבו לא רק הכושר או הטכניקה קובעים – אלא היכולת להילחם עם המחשבות האלה ולהישאר בשלווה.

הרי אתה יכול להסתכל ולהגיד: "שמע אוהד, חם פיצוצים, עבדתי קשה ואני בקצה גבול היכולת שלי". ואף אחד באמת לא יכול להתווכח איתך.

כאן בדיוק נכנסת העבודה האמיתית של השחקן – לא רק פיזית, אלא מנטלית. כשאתה מתמודד עם הדקה ה-85, אתה לא יכול להרשות לעצמך "לשרוד" את הסיום, זה עשוי לגרום לך להיות הססן יותר, פחות החלטי ואולי קצת מבוהל. האתגר הוא להישאר נוכח, להקשיב לפחדים שלי בלי לתת להם להשתלט, ולשמור על הריכוז כשהלחץ גדל.

הניסיון להחזיק את הריכוז במקום הנכון, לבחור באיזה מחשבות אני מתמקד ולהחזיר את עצמך למשחק – זה לא משהו שקורה במקרה. זה תרגול, זה מודעות, וזה ללמוד להכיר את עצמך גם ברגעים הכי קשים. כי בדיוק שם, בדקות האלה שלפני הסיום, עושים את ההבדל בין שחקן ש"מפסיד" את עצמו, לאחד כזה שצולח עוד אתגר שהוא קטן אבל המשמעות שלו רבה.

מחשבות מהעתיד
אחד האתגרים הגדולים הוא כשהראש שלנו מתמלא במחשבות על מה שיקרה, במקום להישאר ברגע הנוכחי. במקום לחשוב על המהלך הבא, המוח נודד קדימה – "מה אם אגלה טעות?", "מה יקרה אם נפסיד?",

המחשבות האלו יוצאות משליטה וגורמות ללחץ מיותר, כי הן מייצרות תחושת אי ודאות על משהו שעדיין לא קרה. כשאתה מתמקד יותר מדי בעתיד, אתה מפספס את ההזדמנות לשלוט ברגע ולתת לעצמך את הכלים להתמודד עם מה שקורה עכשיו. ההצלחה, בסופו של דבר, מתחילה ביכולת להחזיר את המחשבות ל"כאן ועכשיו" ולא לתת לפחדים עתידיים לנהל אותך.

בוא תראה מה לעשות
בסופו של דבר, הדקה ה־85 היא לא רק מבחן של כושר – היא מבחן של נוכחות. כשעולות מחשבות מלחיצות, כשגובר הפחד לטעות, וכשהעייפות מתחילה לנהל אותך – זה הרגע לבחור לחזור לפוקוס. לעצור רגע את הרעש בראש ולשאול את עצמך שאלה אחת פשוטה: "מה המהלך הבא שלי?" זו הדרך להחזיר שליטה, להישאר במשחק, ולתת לדקה האחרונה להיראות כמו הדקה הראשונה – חדה, אמיצה ומדויקת.

תרגול קבוע באימון, של לשאול את עצמך שאלות כמו "מה חשוב עכשיו?" "מה המהלך הבא" ימקדו אותך בפעולה אחת- היא לא צריכה להיות דרמטית או ענקית, הכי פשוטה שיש.

עונת החלומות שלך לא תגיע במקרה, או על הדרך. היא מצריכה עבודה פנימית עמוקה כדי שבמשחק אתה תקבל את מלוא הפוטנציאל שיש בך- וזה הדבר שאני מתמחה בו. אני כאן בלחיצה בבאנר.