מגרשי U12 – מדוע חייבים לסמן?

בתחילת עונת 2020/21 התקבלה החלטה בוועדת הנוער לעבור ולשחק לאורך המגרש בגילאים הצעירים – ילדים ג' עד גיל 12 וטרום א', משחקים מקו 16 לקו 16 מהצד השני, כשחוק הנבדל כבר נכנס לתוקף החל מהעונה, בניגוד לשנים קודמות כששיחקו בשני חצאי המגרש ללא חוק הנבדל.

כמו כן הוחלט גם על מימדי המגרש – 60-75 מטר לאורך, 45-55 מטר לרוחב, המגרש חייב להיות מלבני, הרחבה תהיה 12 מטר ובעיטת הפנדל תבעט מ8 מטרים.

אם כן, מדוע אני מציין כאן שחייבים לסמן את המגרש בצבע כחול או צהוב? מפני שלצערי ישנם שופטים שלא יודעים את החוקה והשיפוט שלהם לא אחיד. אין כבר מקום לשיקול דעת של השופט בעניין הפסיקות ברחבה כמו שהיה בעבר. אז היו פוסקים בערך עד לאיזה מרחק מותר לשוער לשחק בידו, מתי לשרוק פנדל ומתי לא.

היום הכל ברור ויש להקפיד על המימדים הנכונים, ולא לשמוע משופט את המילים ״אה עזוב, מה זה משנה, זה ילדים״. מזה כשנה וחצי אני טוען, מכאן נצעד קדימה, מפה נפתח את השחקן הישראלי הצעיר, מכאן נקדם את הכדורגל, כל השופטים חייבים לדעת את החוקה כולל מרחק החומה.

חשוב שלקראת עונה הבאה במגרשים סינטטים יחייבו לסמן את המגרשים גם למימדי משחקי התשעיות בצבע כחול ואת השביעיות בצבע צהוב. אם אנו רוצים להתקדם לאירופה עלינו להתנהג כאירופה, כדי שנוכל גם לקיים טורנירים בינלאומיים.

כמו כן, הייתי מציע בנוסף, להכשיר שופטים למשחקים האלה (אולי שופטים בדימוס) וכמובן להכשיר מאמנים לשנתונים האלה. אז בואו ניקח את מקצוע הכדורגל ברצינות ונעשה את הדברים כראוי. סך הכל מדובר במחיר של עוד גלון צבע… חייבים לסמן את מגרשי התשיעיות!!!