מביט אל האופק

כבר בקיץ האחרון בשלב ההכנות לעונה, קיבלנו איתות ממגרש וסרמיל ששנה לא קלה מצפה לנערים א' במועדון.

תחילה הובא למועדון המאמן ישראל אביטן, אחרי שבועיים הוא עזב וחיים סיטון החליף אותו על הקווים. יומיים לפני משחק הליגה הראשון הוא פוטר ורועי אוריין קיבל את המנדט לאמן את הקבוצה.

פתיחת העונה היתה צולעת, כשהניצחון הראשון הגיע במחזור החמישי. מאז לקבוצה 11 ניצחונות, והקבוצה ממוקמת במקום ה-12 בטבלה כש-4 נקודות בלבד מפרידות בינה לבין המקום השישי, ובסיבוב השני ניכר כי הקבוצה עברה שינוי גדול ועשתה התקדמות יפה.

אופק כהן שוערה של הקבוצה מביא איתו יציבות וביטחון בין הקורות, והוא בעל שליטה טובה ברחבה וכושר מנהיגות. הוא החל לשחק כדורגל בגיל 7 בהפועל אשקלון, ואחרי 5 שנים עבר להפועל ב״ש ומאז הוא שומר על השער.

הרצון של אופק להצליח בא לידי ביטוי כשבכל יום הוא עושה את הדרכים בתחבורה ציבורית מאשקלון מקום מגוריו לבאר שבע. שעה וחצי לכל כיוון, ושלוש שעות יומיות בכבישים הם סימן מובהק לכח הרצון שלו וההתמדה.

אופק, כשמשחקים כדורגל בשכונה, אף אחד לא רוצה להיכנס לשער. איך הגעת לעמוד בין הקורות?
״הכל התחיל בכיתה א׳ כשביקשתי מההורים לרשום אותי לבית ספר לכדורגל. אהבתי מאוד לשחק עם הכדור ובחוג  הייתי משחק כשחקן התקפה. אחי באותה תקופה היה שוער בוגרים של הפועל אשקלון ואהבתי לראות אותו משחק. הסתקרנתי ובאחד הימים ביקשתי להיות שוער בחוג, וכבר מהבעיטה הראשונה אני זוכר כמה שהתחברתי לתפקיד וכמה אהבתי להיות בשער. הרבה אומרים שבשביל להיות שוער צריך להיות מטורף בראש ורק אנשים משוגעים רוצים להיות שוערים.  אני מתאים להגדרה. אני אוהב את מה שאני עושה ועושה כל מה שאני יכול בשביל להגיע כמה שיותר רחוק״.

איך משלבים לימודים וחיי חברה עם כדורגל כשנוסעים כל יום שעה וחצי לכל כוון?
״השילוב בין הכדורגל ללימודים וחיי חברה לא פשוט.  בשנים הראשונות קל יותר. מאז שאני בתיכון הדברים פחות מסתדרים.  יש בגרויות והלמידה  מתנגשת לי כל יום עם האימונים.  וזה יוצר מצב שאני משתחרר הרבה מאוד מבית הספר ומפסיד חומר רב. בסדר העדיפויות שלי כדורגל מקום ראשון. עם החברים אני מצליח להיפגש יום בשבוע במקרה הטוב״.

ההורים שומרי שבת ובכל שבת מוצאים לעצמם סידור- בית מארח, מלון, צימר, וכל זאת כדי לראות אותך משחק. עד כמה ההתארגנות והחיים משבת לשבת מקשים עליכם כמשפחה?
״לפני כשנה סבתא שלי ז״ל מצד אמא נפטרה, ואמא שלי החליטה לשמור שבת (אמא שלי מגיעה ממשפחה עם מסורת דתית). ומאז, כל שבת אני וההורים שלי ועוד חבר מהקבוצה עם ההורים שלו, מסדרים לנו מקום קרוב למגרש במרחק הליכה- בית מלון, בית אירוח, או אכסנייה. אפילו חשבנו לשכור קרוואנים. כל שבת מחדש חוזרת על עצמה ההתארגנות והיא מקשה על כולנו. צריך להתארגן על אוכל לשבת ללפני המשחק ולאחרי המשחק וגם להתחשב בהורים שמגיעים ברגל עד המגרש. קל זה בטח לא. נהפוכו״.

גם האחים שלך קשורים לכדורגל
״בכללי הבית מאוד אוהב ומחובר לעולם הכדורגל וכמעט כולם היו שחקנים בעבר. אחי הבכור מתן לא שיחק כדורגל מקצועי, אבל אוהב מאוד לצפות ולשחק חובבני. אחי עומרי, היה שחקן מקצועי ואף הגיע לקבוצת הבוגרים של הפועל אשקלון, אבל החליט להתגייס לקרבי ועזב את התחום.

אחי גל, תמיד היה בתחום הכדורגל שיחק בקבוצות נמוכות ולאחר שהגיע לגיל נוער החליט גם להתגייס קרבי ועזב את התחום ועכשיו אחרי חמש שנים החליט לחזור וחתם במכבי אשקלון בליגה ג״.

בתחרות הגדולה שיש היום צריך לעשות מעבר לאימוני הקבוצה. מה אתה עושה כדי להיות האחד שבולט מעל כולם?
״בשביל להיות תמיד רמה מעל כולם צריך לתת אקסטרה. אם רוצים הצלחה אי אפשר לנוח זאת דעתי לפחות .בכל פגרה אפשרית אני ממשיך באימונים אישיים אצל מאמן שוערים אישי, ותמיד שומר על כושר ועל אורח חיים ספורטיביים. בימים של חופש מהאימונים בבאר שבע שזה יום בשבוע אני מקפיד על אימון נוסף קבוע״.

היום קבוצות ליגת על מעדיפות שוערים זרים. אתה רואה עצמך משתלב בקבוצת ליגת על כשוער ישראלי?
״אני מאמין שבשביל להגיע לאן שבאמת שואפים צריך לעבוד קשה וכל עוד מאמינים הכל אפשרי. בוודאי שאני רואה עצמי משתלב״.

מאז שאלונה הגיעה מחלקת הנוער השתדרגה. איך זה שקבוצות המחלקה עדיין לא פורצות את תקרת הזכוכית ומתמודדות על אליפות?
״זאת שאלה קצת מסובכת. הפועל באר שבע היא אחת ממחלקות נוער הכי טובות שיש בארץ ונמצאת בטופ.  קורה שיש דברים שלא מסתדרים ויש סיטואציות בתוך המועדון שמקשות על הקבוצות. אני מאמין שהפועל באר שבע עוד תגיע לגדולות במחלקת הנוער כי כל הטוב עוד לפנייה .הפועל באר שבע היא מחלקת נוער עם קבוצות טובות ושחקנים מצוינים”.

התחלתם את העונה עם חילופי מאמנים  ובמשחק הראשון הייתם נטולי מאמן. פתיחת העונה היתה צולעת אך במשך העונה ניצחתם  קבוצות כמו אשדוד ומכבי חיפה. בחמישה מחזורים האחרונים הוספתם 12 נקודות לקופה. ממה נובעת חוסר היציבות. ? ועד כמה אתה לוקח אחריות כשספגתם כבר 45 שערים?
״ללא ספק העונה הזו מאתגרת ויש חשיבות רבה על המשך הקריירה של כל שחקן. מבחינתנו העונה הזאת התחילה לא יציבה לאחר חילופי מאמנים וחוסר קביעות, אבל לא נתנו לזה להשפיע עלינו ועשינו כל מה שיכלנו. כבר במחזור השני מינו לנו מאמן קבוע והוא ישר התחיל לעבוד. לקח לנו זמן להתחבר וליישם את שיטת המשחק שלו. ללא ספק זה היה שווה את זה, כי לאחר מעידות עליות וירידות הקבוצה עשתה שיפור גדול ואני יכול להגיד שאנחנו אחת הקבוצות הטובות בליגה, גם אם אנחנו לא בחלק העליון. הליגה עוד לא נגמרה והכל פתוח. אנחנו נמצאים בתקופה טובה ובכושר מצוין ואני בטוח שזה ילך וישתפר. אני מאמין בי וחברי לקבוצה.

עניין השערים ללא ספק גדול ואי אפשר לכוון אצבע מאשימה, כי קבוצה שסופגת גול אין אשם יש אשמים. אני וכל חברי לקבוצה נלחמים ועובדים קשה ומקריבים הכל בשביל לעשות את הטוב ביותר ואני גאה בדרך ובתוצאה״.

מה החלום שלך?
״החלום שלי הוא לשחק בנבחרת ישראל הצעירה ובעזרת השם בבוגרת, וללא ספק להיות שוער בוגרים מצליח באירופה. אני  אעשה הכל ולא אנוח עד שאשיג את המטרה שלי כי כשמאמינים ורוצים גם השמיים הם לא הגבול״.