מאחורי כל שחקן עומדת אמא

בעבר, אבא ובן היו יוצאים בבוקר למשחק כדורגל של הילד והאמא בבית הייתה עמלה וטורחת על הארוחה החמה שתחכה להם מיד כשיחזרו. במציאות של היום, האמהות הן חלק בלתי נפרד מההליכה בשבת בבוקר למגרש, והנשים הפכו להיות חלק בלתי נפרד מנוף הכדורגל. הנשים משתלבות בטריבונה עם הרוב הגברי, מעודדות צועקות ומוסיפות לא מעט צבע.

לקראת החזרה לליגה, ניסיתי להבין מה תפקידה של האם הדוחפת מאחורה, כמה היא מעורבת בחייו הספורטיביים של בנה השחקן, מה תרומתה, והאם היא גם מצליחה להנות משבתות של כדורגל.

שוחחתי עם חמש אמהות לחמישה שחקנים מקבוצות שונות מרחביי הארץ משנתון 2007, כולן נשאלו אותן שאלות והמסקנה ברורה –
אמא יש רק אחת!
המרואיינות שלנו הן : מאיה בראלי אמא של עידו קפטן הפועל ר"ג המשחק כבלם. הדר פלד אמא של בר בלם במ.ס.אשדוד. ליאורה שטיינברג אמא של שיא-אל חלוץ הפועל חדרה. ליאל ביטון אמא של קורן בלם הפועל באר שבע ויעל רגב אמא של אורי בלם וקפטן מכבי חיפה נהלל.

אתן מצטרפות בשבתות למשחקים? מה מהווה המשחק עבורכן?
מאיה (הפועל ר"ג) : "בשבתות אני לא מצטרפת למשחקים. בשנים האחרונות שלושת ילדיי שיחקו כדורגל בהפועל ר"ג והייתי מגיעה לכל המשחקים עד ששמתי לב, שמשחק מאוד מלחיץ אותי והלחץ עובר ממני הלאה. פציעות, מתח, עצבים כשהקבוצה חוטפת גול, לכן אני מעדיפה לא לראות ורק לשמוע את התוצאה הסופית. מאוד לא אהבתי את הרעש, הצעקות, ההערות של ההורים שחושבים שהם מאמנים וכל הבלאגן מסביב. זה נראה כאילו כולם בסטרס ושוכחים שאלו ילדים והמיקום בטבלה הוא לא העיקר".

הדר (מ.ס אשדוד): "בשנה שעברה הלכתי רק למשחקי בית, כי יש לי תאומים בבית ולא רציתי להתרחק. השנה אני מתכוונת להגיע לכל משחקי הבית והחוץ. המשחק עבורי הוא עצירה מהשגרה האינטנסיבית. בשבת כל הבית נכנס למיקוד, ובזמן המשחק האדרנלין עולה, יש הרבה דריכות ומתח לצד הנאה- זה כמו לראות סרט טוב 90 דקות, שבסופו חוזרים לשגרה וכבר חושבים על הסרט הבא".
ליאורה (הפועל חדרה): "בדרך כלל אני מצטרפת למשחקים. שבת עבורי מתחילה רגע לפני היציאה למשחק, יש לנו הרגל קבוע להתרכז כל המשפחה בסלון מחובקים במעגל ולהעביר לו את האנרגיות. כמו כל ההורים גם אנו יושבים צמוד למגרש כדי לעודד ולדחוף בכל רגע".

ליאל (הפועל ב"ש): "עד היום המשחקים היו בימי שישי והצטרפתי כמעט לכל משחק, כעת כשהמשחקים בשבת אצטרף למשחקי הבית כי אני שומרת שבת. אנו תושבי דימונה לכן בשבתות כשיש משחקים אנו מתארחים אצל הוריי בשכונת רמות בבאר שבע וצועדים כשעה ברגל על מנת להיות במגרש".
יעל (מכבי חיפה): "אני משתדלת להגיע לכל משחק ובעיקר לחשובים- משחקי עונה וגביע. לפני משחקים חשובים יש התרגשות וציפיות שמתחילות הרבה לפני שבת- מה יהיה? איך היריבים? איך ישחק אורי? השאלות מתחדדות השנה בשנתון ה-11 ואני מתרגלת לראות משחק על מגרש שלם, מבלי להתעדכן כל כמה דקות מה עשתה השמינייה השנייה".

בנות, לא מעט אנשים טוענים שנשים לא מבינות בכדורגל. מה דעתכן על כך? אתן מבינות בתחום?
מאיה (הפועל ר"ג) : "עם השנים רכשתי הבנה בסיסית -מבינה מונחים, מבינה בעמדות שחקנים במגרש, אבל אין לי את הידע לנתח יכולות משחק ואסטרטגיות על המגרש"
הדר (מ.ס אשדוד): "הילד משחק מגיל 5 והתחיל בחוג בבסיס עובדה שם שירתתי. עברו מעל 7 שנים שאני חיה כדורגל וזה פרק ב' שלי בתחום. את מרבית הידע, אהבת המשחק וההבנה רכשתי בגיל ילדות כשהייתי הולכת לעודד את אחי אייל אלמושנינו, הייתי צמודה לרדיו ושומעת שירים ושערים וכמובן לא מפספסת משחקי נבחרת בטלוויזיה עם כל המשפחה".
ליאורה (הפועל חדרה): "עם השנים למדתי את חוקיי המשחק לעומקו ובין היתר אני מבלה במשחקי בוגרים בליגת העל".
ליאל (הפועל ב"ש): "כן בהחלט…מבינה בתחום".
יעל (מכבי חיפה): "בהחלט רכשתי ידע ומשתמשת במושגים מעולם המשחק כגון נבדל, בעיטת 5 וכו…אני מתעניינת גם במשחקים של מכבי חיפה הקבוצה הבוגרת ואפילו בליגה הספרדית ובליגת האלופות. ככה זה כשבאים מבית שיש בו משוגעים לכדורגל".

איך האווירה בבית ביום לפני משחק?
מאיה (הפועל ר"ג): "אני מאוד אוהבת את הרעיון שיש לילדים משחק בשבת- אני אוהבת את המסגרת, את ההקשבה של הילדים בנוגע לשעות השינה, התזונה של לפני ואחרי, הרצינות וההתרגשות. כל אלה באים לידי ביטוי ביום שלפני המשחק. הילדים מדרבנים אחד את השני לפני המשחק וגם אנחנו מדברים עם הילד מה הולך להיות. מנסים לנחש את התוצאה ואת ההתנהלות במשחק."
הדר (מ.ס אשדוד): "ביום לפני משחק יש הערכות לשבת. בארוחת השבת בד"כ מתכננים את הבוקר. על המשחק עצמו אנו לא נוהגים לדבר- בשביל זה יש מאמן. באותו יום בערב בר הולך לישון מוקדם ולפעמים כשאני נכנסת לומר לו לילה טוב, אני גם מוסיפה משפט עידוד קטן בנוסח "אתה יודע את העבודה, תן את כולך ותהנה" ועם זה הוא נרדם".

ליאורה (הפועל חדרה): "יום קודם זה שיא ההתרגשות, לגהץ את הבגדים, להכין יחד את התיק, לשבת בארוחת שישי עם כל המשפחה ולהכין את הילד מנטלית לקראת המשחק".
ליאל (הפועל ב"ש): "יום לפני משחק יש בבית אווירה חיובית, מסדרים בגדים נעליים ומשדרים לחץ חיובי".
יעל (מכבי חיפה): "ביום לפני יש בבית ציפייה ורוגע, מתכננים לוח זמנים ומדברים על המשחק אך בלי סימפוזיונים. אספר כקוריוז שלפני שנתיים אורי וקבוצתו זכו בגביע המדינה של טרום א'. הגמר התקיים ביום שני בשבוע- אחה"צ ומתוך 25 שחקני הקבוצה, היחיד שהלך באותו יום לביה"ס היה אורי. המשחקים עצמם מאוד חשובים לו, ופחות כל המסביב".

איך מרגישה אמא ביציע ביום חלש של הילד? ולחליפין, איך ההרגשה ביום שהילד שרף את הדשא והצטיין?
מאיה (הפועל ר"ג) :"ילדים הם כמו מבוגרים, וכמו שלנו המבוגרים יש ימים שהתפקוד גבוה וימים שפחות טובים, כך גם להם. כשהתפקוד פחות טוב אני מרגישה את האכזבה שלו ומסבירה שגם לשחקנים הכי טובים יש ימים גרועים. בתור אמא ביציע, ברור שאני רוצה שהילד ישחק טוב ויבלוט אך מבינה כשזה לא קורה".

הדר (מ.ס אשדוד): "כמובן שזו לא הרגשה נעימה כשהבן משחק לא טוב על המגרש, בדיוק כמו שזו הרגשה נפלאה אם הבן הבקיע גול נצחון. ההכנה למצב הזה צריכה להיות בבית בשגרת היום יום, חשוב לקחת דברים בפרופורציות. אף אחד לא חף מטעויות, ולכן לא צריך להנציח טעות של הילד- לא התוצאה מגדירה את הילד אלא הרוח, הגישה, המוטיבציה, החוכמה היא לדעת לתקן טעויות. הדבקות במטרה ושיתוף הפעולה- הם הניצחון האמיתי".
ליאורה (הפועל חדרה): "אני לא יכולה להסתיר רגשות, זה חזק ממני, כשהוא פחות טוב הבטן מתכווצת, וכשהוא טוב אני על גג העולם והשבוע מרגיש לי אחרת".
ליאל (הפועל ב"ש): "אני אמא תומכת גם ביום פחות טוב. ובימים שפחות הולך אני מנסה לשפר לו את ההרגשה. בימים טובים הלב מתפוצץ מגאווה ואושר".
יעל (מכבי חיפה): "אני משתדלת לקחת הכל ברוגע. לא משתגעת כשהוא משחק מצויין ולא לוקחת ללב כשהולך פחות טוב. הדבר החשוב הוא הרצף, ההמשכיות ולאו דווקא משחק זה או אחר".

אם זה היה תלוי בך- היית ממשיכה את הפגרה לעוד חודש חודשיים?
לשאלתי זו, ואני מודה שלהפתעתי, מכיוון שציפיתי שכולן ירצו להמשיך את הפגרה ולטייל בשבתות, כל האמהות ענו שהן רוצות לחזור לשגרה, למגרשים ואף היו שהציעו לקצר את הפגרה. משוגעות לכדורגל כבר אמרנו?

דרך? או ניצחון?
מאיה (הפועל ר"ג): "אני רוצה שהקבוצה תצליח ותהיה במקום גבוה בטבלה, הילדים מתאמנים קשה, מתמסרים ומצפים להישגים, לכן הייתי רוצה שילוב בין השניים- לשחק הוגן וטוב כדי להביא את הנצחון".
הדר (מ.ס אשדוד): "אם מקפידים על הדרך, היא תביא בהמשך את התוצאה הרצויה וזו תישמר לאורך זמן. נצחון מביא סיפוק מיידי , דרך תתן לנו יתרון ארוך טווח".
ליאורה (הפועל חדרה): "בלי להתיפייף חד משמעית ניצחון! את הדרך אנו מעניקים בבית".
ליאל (הפועל ב"ש): "אין ספק שכל נצחון הוא מתוק. אבל כמובן שהדרך מאוד חשובה".

יעל (מכבי חיפה): "דרך ללא ספק, וזה תקף לכל דבר בחיים. דרך טובה מקנה הרגלים ויכולות טובות לאורך זמן. גם אם דרך טובה לא תהיה מלווה בנצחונות, היא נצחון לא קטן בעצמה".

שאלת מיליון הדולר..מעדיפה ילד רופא או כדורגלן?
מאיה (הפועל ר"ג): "אני מעדיפה השכלה כך שתמיד תהיה לו אופצייה להתפתח לכיוונים אחרים. הייתי רוצה בשביל ילדי שילוב של תחום ספורט עם השכלה שתמנף אותו תעסוקתית".
הדר (מ.ס אשדוד): "מעדיפה ילד מאושר ומבחינתי כל עבודה שיבחר לעתידו היא רלוונטית כל עוד יפעל בדרך ארץ, בבגרות, וכך יתקדם צעד צעד לעבר העיסוק בו חפץ ליבו".
ליאורה (הפועל חדרה): "ברור שכדורגלן עם תעודה של רופא".
ליאל (הפועל ב"ש): "רוצה ילד מאושר ואני אחריו בכל החלטה, בכל זמן ובכל מקום".
יעל (מכבי חיפה): "כשילד משקיע ומתמיד בתחום שעושה אותו מאושר שיהיה מה שרוצה להיות. יודעת מה? שיעשה קריירת כדורגל יפה ואח"כ יירשם ללימודי רפואה".