כן סוכנים, לא סוכנים?
תופעת הסוכנים לשחקנים בגילאים הצעירים הולכת ומתרחבת. אופיר לוזון מנהלה המקצועי של מכבי פ״ת ושימי ג׳אן מאמן בהפועל כפ״ס מבקשים לתת לילדים לקרוע זוג נעליים לפני שמנסים להשיג להם חוזה

עונת הקיץ היא עונת המלפפונים גם במחלקות הנוער. שחקנים עוברים בין מועדונים וכמובן שהטובים בין השחקנים נדרשים ומבוקשים אצל המועדונים הגדולים.
מאז שונה החוק ושחקן עד גיל 15 יכול לעבור פעמיים במהלך עונה לכל קבוצה שיחפוץ אחרי שהוא מודיע למועדון שלו שברצונו לעזוב, אנו עדים לתופעות שהרוב יסכימו שהן רעות ומקלקלות את הכדורגל ובמיוחד את הכדורגלן.
המועדונים הגדולים מציעים לשחקנים הצעירים לעבור אליהם בצורה לגיטימית, אולם לפעמים לרצון של מועדון כזה או אחר למעבר שחקן מתלוות הצעות שונות: הבטחה לדקות משחק, אי תשלום דמי חבר ואף בקבוצות נערים תשלום חודשי לשחקן.

לפעמים מועדונים פונים להורי שחקנים בגיל צעיר מאוד לעבור כאשר הם מנתקים את השחקן מסביבת המחייה היומית שלו. מקצועית אולי יעזרו לו אבל אין ספק שזה פוגע באיכות החיים שלו ובעיקר בלימודיו שכן הנסיעות הלוך חזור מאימונים גוזלות שעות רבות.
פניות המועדונים נעשות בעיקר להורי השחקנים אשר מבולבלים מן ההצעות ולא בקיאים במה אומרת החוקה, ואל הוואקום הזה נכנסו בשנים האחרונות סוכני שחקנים אשר מציעים להורים לנהל את המשא ומתן עבורם מול המועדונים וכל זאת כמובן תמורת תשלום נאות.
"דבר עם הסוכן שלי" זה משפט שהיינו שומעים בעבר משחקני בוגרים, אולם בשנים האחרונות זה המשפט השגור ביותר אצל שחקנים במחלקות נוער.
סוכנים מטיבם וטיבעם רואים בכך עסק לכל דבר ועניין וככל שהם מצרפים לסוכנות שלהם שחקנים רבים וטובים הם הופכים לשם דבר. אבל האם טובת השחקן עומדת אל מול עיניהם? האם הם מעבירים שחקנים ממועדון למועדון כי אלו המקומות הטובים עבורם? או שהעניין הכלכלי הוא נדבך חשוב והעיקר לסיים את החודש בכבוד?
חלקם, צריך לציין, עושים עבודתם נאמנה ופועלים עבור השחקן שלהם עם מחשבה מקצועית נטו, אולם ניתן גם למצוא פלח שרוצה לקדם את טובת הסוכנות וכל אמצעי מקדש את המטרה.

צריך לומר ביושר אלו לא רק הסוכנים שמעצימים את העניין, אלא גם המועדונים וההורים. מועדונים אשר לא פועלים בשקיפות מול ההורים או מערימים קשיים על שחקנים במעבר בין מועדונים. וההורים גם הם לא טומנים ידם בצלחת ועם השנים התיאבון שלהם גדל והם באים בדרישות כאשר הבן שלהם לפעמים בסה"כ בן 10, וכל שנה הם משנים את הדרישות מול המועדון.

לאופיר לוזון ומכבי פ״ת יש מדיניות ותפיסה שונים לגמרי לגביי סוכנים לילדים צעירים: ״אני חושב שאני היחיד בכדורגל הישראלי שאומר את הדברים בקול. אני מאמין שהיום יש התערבות יתרה בקריירה ובפיתוח של השחקנים.
כולנו מתלוננים שהרמה יורדת, הכדורגל הולך ומתדרדר משנה לשנה וחלק מהסיבות קשורות לנושא של הורים מעורבים יתר על המידה וסוכנים שמכניסים אינטרסים לעולם כל כך פשוט.
אני חושב שיש לא מעט סוכנים שבכלל לא מבינים את המקצוע ומה המהות שלו. נתקלתי לא מעט בדוגמאות של הורים שאומרים "מה שהסוכן יחליט" ובעצם נותנים במה לסוכנים לקבל החלטות על עתיד הילד מהעיניים האינטרסנטיות של הסוכן.

אני כן חושב שיש גם סוכנים טובים, אבל בתפיסה שלי, אין שום סיבה להורה לקחת סוכן לפני גיל 17 לפחות. יש אצלנו לא מעט מקרים שאנחנו רוצים שחקן ופונים להורה. ההורה הולך לסוכן ואז מיד שומע מאיתנו שלא רלוונטי והמשכנו הלאה.
בסופו של דבר אתה רוצה לבחור שותפים למסע את האנשים השקטים שרוצים לגדול נכון. ומי שמתעסק בכל המסביב, אנחנו לפחות במועדון שלנו, פחות מאמינים בו או רוצים להתעסק איתו.
בגדול אצלנו זה מוטו ידוע. אם אתם סומכים עלינו, שימו את הילדים וזוזו הצידה. אם אתם לא מאמינים בדרך שלנו, פשוט אל תהיו פה ותחפשו מועדון אחר.
קבוצות כמובן גם לא מוצאות עניין לשלם לסוכנים ולא אוהבות את זה. חשוב לי להדגיש שאני ממש לא נגד סוכנים ברמה האישית, חלקם גם חברים טובים שלי. בגיל מסוים כשיש גם אינטרסים כלכליים אני חושב שיכולים להיעזר בסוכנים, אבל בגילאים הצעירים אני חושב שזה פשוט הורס את הילדים״.

גם שימי ג׳אן מאמן שנתון2006 הפועל כפ״ס אשתקד, והאיש שלא חושש לומר תמיד את דעתו בקול רם, מסכים עם אופיר ומאמין שבגיל צעיר אין טעם למנות סוכן. "עניין הסוכנים לא מנותב למקום הנכון. מטרת הסוכן צריכה להיות טובתו המלאה של השחקן גם במחיר של שכר טרחה מינימלי. הסוכנים צריכים להתאים את השחקן לקבוצה או את הקבוצה לצרכים של השחקן.
ישנם סוכנים שמבקשים דקות בטוחות לשחקנים שלהם דבר שלא נתפס כי אותו שחקן בעצם יודע שלא משנה כמה ישקיע ויתאמן והוא את הדקות שלו יקבל. מה שבעצם בהפוך על הפוך פוגע בשחקן. ישנם גם הסוכנים שמבטיחים להורים הרים וגבעות כשבפועל הם יודעים שלא יוכלו לקיים חצי מההבטחות.
אני חייב להחריג ולומר שישנם סוכנים שפועלים על פי אמות מידה מקצועיות והוגנות אבל הם עדיין במיעוט. נשאלת השאלה איפה ההתאחדות בכל העניין? בגדול, ידי ההתאחדות כבולות כל עוד הקבוצות פועלות על פי החוקה היבשה, אבל ההתאחדות בהחלט יכולה לנהל פעולות הסברה ולאכוף יותר את נושא הסוכנים ולבדוק אם כל ההתנהלות שם עומדת בכללים״.

מנגד, דוגמא המצדדת בלקיחת סוכן – גדי, אבא לשחקן בן 12 ממועדון במרכז הארץ, חתם עם סוכן על ייצוג בנו. גדי שהסתכסך עם המועדון הקודם של בנו ולא ידע את החוקים, מברך על הצעד לקחת סוכן שהעביר את בנו למועדון חדש. "בלי סוכן קשה לשחקן להתקדם" אומר גדי "הסוכן עזר לי לדרוש תנאים אופטימליים, הוא תמך בנו מנטלית והיה זמין 24 שעות ביממה לייעוץ. מה גם שהקשרים שלו נוצלו לטובת חשיפה והוא עזר לנו בהחלטה לאן לעבור. המועדון הערים עלינו קשיים ולא רצה לשחרר את הילד ולסוכן היו הדרכים שלו״.
ואני לתומי חושבת שאולי הכל נעשה בצורה חוקית וישרה, אבל השאלה הנשאלת היא האם הדברים נעשים על מנת לקדם את השחקן הצעיר או את הכדורגל הישראלי? ואני מוצאת את עצמי בלי תשובות!
האשמים היחידים הם המועדונים שמציעים חוזה לילדים לפני גיל 15.מקרה קלאסי של הקוזאק הנגזל
הכדורגל אצלנו מסריח,אז יש מקום לסוכנים שהמאמנים יסתכלו על עצמם,קומבינות על קומבינות,מועדוני הכדורגל כולם בלי יוצא מין הכלל הם פח אשפה,אז צריך להביא להם פח אשפה שהוא יותר גדול מהם ,שהם יפסיקו להתעלל בילדים …תסתכלו על עצמכם קודם כל…כל הקבוצות בליגות הבכירות מלאות הסוכנים…
קישקוש מארץ הקישקושים! המועדונים מתנהגים כמו הביריון השכונתי והורגים את הכדורגל. בשכונה הישראלית חייבים סוכן כי הכל רקוב והמועדונים הם האחרונים לדאוג לילדים… אז שיפסיקו לבלבל את המוח ויתחילו לאמן וללמד כדורגל!
צודק 100% ,מאמנים שביום יום הם כלום וחצי ,מרשים לעצמם להוביל ילדים כצאן לטבח ,בישראל חייבים סוכן.