כמה טוב שחזרת הביתה
בעבר, צוטט סהר מזרחי כשאמר "לפני שאני שחקן אני קודם כל אוהד. ועצם זה שסיימתי את תפקידי בקבוצה לא אומר שאני אפסיק לאהוד אותה". אחרי נתק של שנים בינו לבין מועדון בני יהודה, חזר סהר מזרחי למועדון ואימן השנה את ילדים א'. סהר מדבר על השנה שהייתה ומספר מה היה עושה אחרת אם היה היום שחקן צעיר.
עוד לפני שהשחקנים שסהר מזרחי מאמן היום נולדו, הוא כבר שיחק במגרש בשכונת התקווה עם המדים הכתומים וייצג את המועדון בכבוד. סהר צמח וגדל במחלקת הנוער בבני יהודה מגיל 7, והיה קשר מצטיין. ב- 1988/9 היה מכוכבי קבוצת הנוער שזכתה באליפות המדינה, בפעם הראשונה בתולדותיה. בעונתו השנייה בבוגרים, היה שותף לזכייה ההיסטורית באליפות המדינה.
סהר שיחק במועדון 14 עונות, שימש כקפטן הקבוצה ולא אגזים אם אומר, שהוא אחד מהכישרונות הגדולים שצמחו במחלקת הנוער בבני יהודה והוא מגדולי שחקני העבר במועדון. אך ימיו כשחקן במועדון הסתיימו באקורד סיום צורם ושנים הייתה מתיחות בין סהר לזהובים.
בתחילת השנה הנוכחית, עשו חושבים מחדש במועדון הכתום – והבינו שאחד מהגורמים להצלחה הוא עבודה עם שחקן נשמה ולשם כך יש להחזיר את אחד מסמליה של הקבוצה – וסהר מזרחי נקרא חזרה הביתה כמאמן קבוצת ילדים א' במועדון.
סהר, עוד לפני שחזרת לאמן במועדון הכתום, רעית בשדות זרים – אימנת והגעת להישגים במועדונים השונים
"בתחילת דרכי כמאמן, התחלתי במועדון הפועל ת"א ואימנתי את קבוצת נערים ג'. הגענו לגמר הגביע, בו הפסדנו למכבי חיפה ובאותה שנה התנחמנו באליפות. לאחר מכן אימנתי את קבוצת הנוער של מכבי הרצליה וזו עונה שבה נרשמה הצלחה גדולה. אריאל שיימן, הבעלים של המועדון, פרגן לי וקידם אותי להיות עוזר מאמן הבוגרים בנוסף לאימון הנוער. עבדתי לצידו של המאמן עידן בראון ולקראת סוף העונה, התערבות מקצועית מצד ההנהלה גרמה לי לקום וללכת. בשנה האחרונה חזרתי הביתה. יוסי כהן וכפיר אדרי מינו אותי למאמן ילדים א' במועדון ונתנו לי את ברכת הדרך".
מה היו המטרות שלך בתחילת העונה כשקיבלת את הקבוצה?
"לקבוצת ילדים א' יש שחקנים טובים בעלי יכולת אישית טובה, אך הם לא תפקדו כקבוצה מלוכדת ולכן העבודה איתם הייתה אתגר. מטרתי הייתה לגרום לקבוצה להתלכד ולהביא את היכולות הטובות של השחקנים למגרש.
למרות שהעונה הסתיימה בטרם עת, סימנתי וי על מספר יעדים שביניהם הגעתי לשלב רבע גמר הגביע – שזהו הישג ענק. ללא הפסקת הליגה, אני בטוח שהקבוצה שלי הייתה מגיעה לגמר. ניצחנו קבוצות שמדורגות בראש הליגה – מה ששיפר את הצד המנטלי של השחקנים בקבוצה".
למתבונן מהצד, נראה כי הקבוצה התקשתה השנה בליגה. ניצחתם קבוצה כמו הפועל ת"א ויצאתם תיקו עם מכבי פ"ת שהם מצמרת הליגה. ומנגד, נוצחתם על ידי ראשל"צ הממוקמת מתחתיכם בטבלה. נראה כאילו לקבוצה חסרה הייתה יציבות והיא לא מצאה את מקומה. אפשר לשייך את זאת לרמה הגבוהה של הליגה?
"אין ספק שלפעמים ההפסדים גרמו לי לייאוש, אבל ההנהלה פרגנה ונתנה כתף חמה, מה שגרם לי להיות חדור מטרה ועזר לי להנחיל לשחקנים את הדרך להגיע להצלחה. בכל קבוצה יש עליות וירידות ולפעמים הירידות הגיעו מול קבוצות שהיו מדורגות בתחתית, אבל צריך לקחת הכול בפרופורציה. במשחק מול ראשל"צ, לא היו לי שוערים ושיבצתי שוער שהתאמן איתנו שבוע בלבד.
רמת הליגה הייתה בינונית פלוס. כל קבוצה שנחשבה קטנה הייתה יכולה לנצח קבוצת צמרת. יש הרבה ילדים מוכשרים בהרבה קבוצות – אבל חסר להם כיוון, כי הרבה מאמנים מחפשים רק ניצחון. אני תמיד אומר לשחקנים שלי שההתקדמות שלהם יותר חשובה לי מניצחון".
לקבוצה 6 ניצחונות, 6 הפסדים, ובסה"כ 21 נקודות בקופה. משחק ההגנה שלכם ראוי לציון, לראייה – הקבוצה ספגה רק 21 שערים. לעומת זאת, מול השער, לקבוצה הייתה חסרה החדות הנדרשת כדי לסיים משחקים. האם אתה מרוצה מהתפוקה שהניבה הקבוצה?
"אם נסתכל על הקבוצה ביחס לשנים עברו, הקבוצה עשתה קפיצת מדרגה גדולה ותמיד יש מה לשפר כדי להביא תוצאות טובות יותר".
המחזור ה-10, הסתיים בתוצאת תיקו עם מכבי פ"ת האימתנית, ומאותו מחזור נראה כי משהו השתחרר בקבוצה ועשיתם רצף של ניצחונות בזה אחר זה. יכול להיות שהקורונה ועצירת הספורט עצרו לכם את המומנטום הטוב והפריעו לדהירה שלכם קדימה?
"אין ספק שהתיקו מול מכבי פ"ת גרם לשחקנים להאמין בעצמם. הקבוצה עשתה שיפור הן במערך ההגנתי – השחקנים תפקדו כחומת מגן. והן בקישור – הקבוצה יצרה מצבים רבים, שחלקם מומשו וחלקם לא. הקבוצה שיחקה במשחק נגיעה ולא שיחקנו במגננה, שיחקנו מבלי להסתגר בהגנה. כן, הקורונה עצרה את המומנטום! ואני רוצה לנצל את הבמה ולאחל בריאות לחולים".
בגביע, העפלתם למשחקי רבע הגמר, כשבסיבוב השלישי הדחתם את הפועל חיפה – אחת הקבוצות האיכותיות בשנתון. במשחק רבע הגמר צריכים הייתם לפגוש את הפועל ת"א, הגרלה לא קלה לכל הדעות
"ניצחנו את הפועל חיפה שנחשבת לקבוצה חזקה. המשחק מול הפועל ת"א היה אמור להיות לא קל, אך יכולנו לגבור עליהם, בדיוק כמו שבמשחק הליגה הלוחמים שלי נלחמו מולם וניצחו".
אם היית היום שחקן צעיר, מה היית עושה שונה כדי להגיע רחוק יותר?
"היום, לכל שחקן שמצליח יש סוכן שחקנים שמייצג אותו ודואג לו מבחינה חברתית, פיננסית ושיבוץ בקבוצה עם תנאים טובים. בזמני, לא הייתה הפריווילגיה הזאת – מה שגרם לי לפעול ללא שיקול דעת וללא מחשבה על העתיד לימים של אחרי הכדורגל. היום הייתי פועל לפי אינטואיציות אישיות ולא מקשיב לאחרים".
כששוחררת מבני יהודה, טענת שלא תחזור לעולם. המתיחות ביניכם הגיעה לפסים אישיים. הם לא הגיעו להלווית אביך והיה מי שטען שאתה התנכלת למנכ"ל הקבוצה משה דמאיו. החזרה שלך למועדון מסמלת פתיחת דף חדש?
"אין ספק שלחזור הביתה זאת הרגשה טובה כי אין כמו בבית. מה שהיה זו נחלת העבר. מבחינתי, פתחתי דף חדש עם המועדון, יוסי כהן וכפיר אדרי מפרגנים ותומכים. גם האוהדים שמרו לי פינה חמה וזה מחמם לי את הלב".
טל מזרחי – הבן שלך, משחק בבני יהודה בנערים א', שנתון 2003. האם הוא הממשיך שלך? האם אתה מלווה אותו ברמה היומיומית, או שאתה משמש כאבא ומשאיר למאמן שלו את התפקיד המקצועי?
"החיידק לכדורגל נדבק בילד מגיל קטן. זו שנתו השנייה של טל במועדון הכתום, לפני כן הוא שיחק 3 עונות במכבי ת"א. טל משחק כנף ומתחת לחלוץ, הייתה לו עונה נהדרת מבחינה אישית. כאבא, אני יכול לייעץ לטל אבל אומרים שהתלמיד יותר טוב מהמורה והוא מוכיח זאת בזכות עצמו. אני מאמין שהורה צריך לתת לילד להביע את עצמו ולא להתערב, כדי שהילד יתמודד וזה נכון לגבי כל תחום בחיים ולא רק בכדורגל".
איפה נמצא את סהר בשנים הקרובות? האם תאמן את הנוער? או שאתה מתכוון לעבור לבוגרים ולתרום להם מניסיונך?
"בעתיד הקרוב, אני מייחל לאמן את הנוער ולהביא תוצאות טובות שישפיעו על המשך דרכי במועדון. אני מאמין במועדון ובטוח שצוות ההנהלה יידעו לפרגן לי כשצריך. כרגע, אין לי בעיה להמשיך לאמן ילדים ונוער, אני לא ממהר לשום מקום".