כדורגל בשבילי הוא החיים

השגרה הברוכה של הספורטאים הצעירים ובה סדר יום מתוזמן לפי לו"ז מאורגן, התחלפה ב"אמא משעמם לי". בתקופה זו נגלה לכל שחקן ולסובבים אותו מה היא מידת האחריות האישית שלו ועד כמה הוא מוכן להשקיע כדי להגשים את החלום.

סביר להניח, שתקופת הקורונה ועצירת הספורט גרמה לשחקנים רבים לפרוש ממשחק. ואלה בדיוק אותם שחקנים שהכדורגל היה עבורם מקום מפגש חברתי ואולי מסגרת, ותו לא.

השחקנים שבאמת חולמים להצליח, אותם שחקנים שהבשילו ובגרו נפשית, הם אותם שחקנים שיהיו מוכנים לעשות הכל למען ההצלחה. שחקנים בעלי ראייה קדימה לעתיד, ועצירה של כמה חודשים לא תרחיק אותם מהחלום. נהפוך הוא, שחקנים אלו ניצלו את התקופה לטובת עבודה על החולשות שלהם וחיזוק נקודות התורפה.

גלן אלוין, הוא דוגמא לאותם שחקנים שנחושים להצליח, שחקן בעל משמעת ומחויבות אישית. עבורו עצירת הספורט היא לא חופשה מאימונים, הוא ממשיך יום ביומו לעבוד קשה באמונה שעבודה קשה רק היא הדרך להצלחה. הוא גר בחיפה ואת צעדיו הראשונים התחיל בנשר. אחרי שנה עבר למכבי חיפה קצף והשנה יתחיל את השנה הרביעית שלו בכדורגל התחרותי.

גלן, כל הילדים מבקשים להיות ליאו מסי הבא ואולי ערן זהבי. איך הגעת דווקא לשער?
"הסיפור שלי עם השער התחיל בכתה ג'. הייתי בחוג כדורגל של בית הספר. באחד האימונים עשינו תרגיל של בעיטות לשער ואף אחד לא רצה להיות שוער, המאמן בחר בי וביקש ממני להיכנס לשער.  אמרתי לעצמי: "טוב אין ברירה, בוא ננסה". באותו חוג היו כמה ילדים שהיו גדולים ממני בשנתיים וחששתי מעוצמת הבעיטה שלהם. אני זוכר בעיטה של ילד גדול שבעט לי פצצה לתוך הפרצוף. אחרי כמה הדיפות מוצלחות, כולם מחאו לי כפיים והחמיאו לי ומאז אני לא יוצא מהשער".

מה זה כדורגל עבורך? עד כמה רחוק אתה שואף להגיע? ומה אתה עושה לשם כך?
"כדורגל בשבילי הוא הכל. אני לא רוצה לחשוב איך החיים שלי היו נראים אם לא היה לי את הכדורגל. אני שואף להגיע הכי רחוק שאפשר ואני עובד קשה בשביל זה. אני מנסה לצבור כמה שיותר ניסיון מכיוון שהגיל שלי הוא משמעותי להתפתחות. בגילי חשוב לצבור כמה שיותר כלים בהם אוכל להשתמש בעתיד".

בשנה שעברה ילדים א' במועדון שיחקו בליגת שרון והשנה חיפה שובצה לליגת מרכז1. הנסיעות הרחוקות – לכפ״ס, נתניה, חדרה, רעננה, נווה יוסף. כמה קשה להתרכז במשחק אחרי נסיעות ארוכות כל כך ?
"זה לא קל. אם יש לנו משחק חוץ בסביבות 10 בבוקר נגד קבוצה מסוימת מאזור המרכז, נצטרך כבר בשעה שמונה וחצי להיות בתחנת האוטובוס. אני חושב שכל שחקן כדורגל צריך לדעת לבחור את הדרך הכי טובה שלו להתרכז לפני משחק. אני לדוגמא אוהב לשמוע מוזיקה במהלך הנסיעה".

בשנה שעברה עם ילדים ב' סיימתם את העונה במקום השני אחרי מכבי נתניה, כשלכם משחק חסר ופער של 3 נקודות מהאלופה. ב 15 משחקים ספגתם 12 שערים. איך הייתה העונה שלך מבחינה אישית? וכמה שוערים התחלקו בהישג?
"אני חושב שהעונה שלי מבחינה אישית הייתה לא רעה. זו הייתה השנה הראשונה שהתחלנו לשחק בשער גדול על מגרש שלם, ככה שהייתי צריך עוד להתרגל לממדים האלה. אני חושב שהתרגלתי מהר וזה מאוד עזר לי בהמשך העונה. היינו משחקים שלושה שלישים של 25 דקות והייתי בקבוצה רק עם עוד שוער אחד. כל אחד שיחק בסביבות מחצית המשחק. אני מאמין שאם לא היה חסר לנו משחק אחד, היינו לוקחים את האליפות. אנחנו קבוצה מאוד טובה שיודעת לשמור על יציבות במשחקים במשך העונה, וזה אחד היתרונות הגדולים שלנו כקבוצה".

תקופת הקורונה- מה מרגיש שחקן שבמשך שנים רגיל להתאמן 4 פעמים בשבוע ופתאום לקחו לו את הכדורגל? וכיצד אתה שומר על כושר בתקופה זו?
"זו הרגשה לא פשוטה. הכדורגל הוא חלק משגרת היומיום וברור שזה חסר. אך המועדון יודע איך להתמודד עם המצב ושולט בכל. יש לנו אימונים בזום, שיחות והרצאות. בתקופה זו, כל אחד צריך להוכיח את הרצינות והמקצועיות שלו. זו תקופה בה כל אחד נמדד במשמעת העצמית שזה אומר להיכנס לכל השיחות והאימונים בזום, ובמחויבות העצמית צריך לשמור על כושר, לתרגל ולהתחזק. הכדורגל לא ימנע מאיתנו לנסות ולהשתפר. המשפחה שלי תומכת בי ועוזרת לי בתקופה המורכבת הזו. בזכות הקורונה יוצא לי להיות הרבה עם המשפחה ואנחנו שומרים אחד על השני ומתגברים על התקופה הזו ".

מי המודל שלך לחיקוי בארץ ובעולם ומדוע דווקא הם?
"המודלים שלי לחיקוי הם בעיקר שחקנים מחו"ל. אני מנסה לקחת דבר אחד מכל שוער. לדוגמא, מטר שטגן את משחק הרגל וקור הרוח, מנוייר את היציאות  ואת סגנון המשחק ההתקפי שלו, מאובלק את "החתוליות" שלו. אני חושב שזו הדרך הכי טובה ללמוד. השוער שאני אוהב יותר מכולם הוא טר שטגן".

שחקן על כר הדשא, האם הוא שומע את הצעקות של ההורים ביציע "למה לא מסרת? שחרר את הכדור.."?  עד כמה ההערות מהצד מפריעות להתרכז?
"כששחקן עולה לכר הדשא הוא צריך לדעת להתנתק מהכל. מהצעקות, מהדיבורים, מהאוהדים. אסור לשחקן להתייחס להפרעות. ברגע ששחקן מתייחס ליציע הוא יכול לאבד את הריכוז וזה ישפיע על איך המשחק שלו יראה, מבחינת איכות הביצועים וקבלת ההחלטות. אני אישית מצליח לא להתייחס לכל מה שקורה מחוץ למגרש".

למה אתה מתגעגע יותר- כדורגל או בית ספר?
"אני יותר מתגעגע לכדורגל, בגלל שהלימודים מתקיימים בכל מקרה בזום. אני אישית לא מרגיש את ההבדל בין הלמידה בכיתה לבין הלמידה בזום. אך עניין הכדורגל הוא מאוד משמעותי. יש הבדל עצום בין אימוני כוח בזום לעומת האימונים עם הקבוצה ועם כל החברים בדשא. אני מחכה שהכדורגל כבר יחזור".

בר כהן מאמנו השנה של גלן במכבי חיפה קצף: "גלן ילד מיוחד" הוא אומר "ראשית הוא מכבד את כל הסובבים אותו- מאמנים ,חברים והורים. מבחינתי דרך ארץ לא פחות חשובה מהיכולות המקצועיות. מעבר לכך, הוא כישרוני, רציני ומשקיען. הוא מגיע ראשון לאימון ויוצא אחרון. הוא שוער הבנוי לתפארת. בעל משחק רגל ברמה גבוהה ובעל יכולת לעצור באחד על אחד את החלוץ של היריבה. טיפ קטן ממני לגלן הינו לנסות יותר לדבר ולהנהיג את ההגנה. מעבר לכך, אני מציע לו להמשיך בדרך שלו מכיוון שזו הדרך הנכונה".