חיפשתי אתגר שיוציא ממני את המקסימום

לפני שבע שנים פרש בני בן זקן ממשחק פעיל. בני שיחק קשר אחורי והתפתח ככדורגלן במחלקת הנוער ובקבוצת הבוגרים של עירוני קריית שמונה. גם את תחילת דרכו על הקווים החל בקריית שמונה שם שימש כעוזר מאמן בבוגרים, עבר לאימון הנוער וחזר לבוגרים בעמדת המאמן. העמידה על העקרונות שלו גרמה לו להיות מפוטר ובני באותם ימים חש שהקרקע נשמטה לו מתחת לרגליו. הוא הכיר כל חייו רק את מועדון קריית שמונה ולפתע מצא עצמו מחוץ למועדון. בני אסף את שבריו, עבר להפועל קטמון אותה הוביל אל הפלייאוף העליון. משם המשיך לעפולה, לבית"ר ירושלים, סכנין ולהפועל ר"ג מהלאומית, ממנה פוטר בחודש פברואר השנה.

תקופת הקורונה גרמה לו לחשב מסלול מחדש. בני החליט לעבור לאמן את הדור הבא וכמו שזה נראה, במחלקת הנוער יהיה לו קל יותר לחולל שינויים. הוא משתייך לאותם מאמנים שלא רואים באימון נוער ירידה ברמה או פחיתות מעמד, אלא אתגר גדול. מכיוון שבמחלקת הנוער החשיבה משתנה וכאן לא התארים הם המטרה, אלא בניית השלד החזק לשנים הבאות. בני הוא ממשיך דרכם של מאמנים רבים שעברו ממחלקת הבוגרים אל הנוער וקידמו את הצעירים – ניר לוין, אריק בנאדו, יוסי מזרחי, ראובן עטר ובני לם – הם רק חלק קטן מהדוגמאות.

בני, כל חייך ככדורגלן פעיל- השתייכת לחדר הלבשה אחד- חדר ההלבשה בקריית שמונה. שם עברת את כל הדרך כשחקן. היום יש לשחקנים צעירים נטייה לעבור ממועדון למועדון ולנסות להשתדרג כל הזמן. כמישהו שנשאר כל חייו במקום אחד- מה היא לדעתך הדרך הנכונה?
"כל דור מתמודד עם שינויים שנכפים עליו. הדור הנוכחי נמצא בעידן של סוכנים ושל חוקים חדשים המאפשרים לילדים צעירים לעבור ממועדון למועדון בצורה תכופה יותר. אני מניח שנוכל למצוא דוגמאות טובות גם למעברים מהסוג הזה, אך בבסיס האמונה שלי – בעיקר לילדים, ישנה חשיבות ליציבות ולתהליכים ארוכים המאפשרים התמודדות נכונה וצמיחה. השאיפה של כל אחד היא למצוא את המקום הנכון בשבילו ולמזלי בתקופתי מועדון הכדורגל בקרית שמונה היה בצמיחה מתמדת. כך שהבנתי לאורך כל הדרך שההימצאות שלי בתוך המועדון והעובדה שאני מתמודד בכל שנה עם אתגרים ולא מוותר ישתלם לי. לא בטוח שהייתי מקבל את אותן החלטות במקום אחר או בזמן אחר.

אגב בבגרות כן הייתי ממליץ לשנות קבוצות כשמגיעים למיצוי, או שמרגישים צורך לצאת מאזור הנוחות על מנת להמשיך בצמיחה. אך בגילאים הצעירים ישנה חשיבות עצומה לתהליך, יציבות והתמדה".

השנה אתה חוצה את הקווים ועובר לאמן במחלקת הנוער. אומנם אתה צעיר (37) אך בעל ניסיון. עברת הצלחות וחווית כישלונות. המעבר לנוער הוא משהו שחשבת עליו? במחלקת נוער צריך השקעה- האם אתה פה כדי להישאר? או שזו רק תחנה בדרך חזרה לבוגרים? והאם אתה יכול להצביע על השינויים בין אימון נוער לאימון בוגרים?
"בתקופת הקורונה החלטתי שאני בודק את האפשרויות בקבוצות הנוער, כיוון שהמחלקות יצאו לחופש מוקדם ואז אקבל החלטה בהתאם לאפשרויות שייפתחו. לאחר שיחה עם דני בונדר וצוות הניהול הבכיר של בני יהודה – כפיר אדרי ויוסי כהן, הרגשתי שזה המקום הנכון בשבילי ויצאנו לדרך.

התפקיד הראשון שלי כמאמן היה בנוער של קרית שמונה, היום אחרי שאימנתי במספר מקומות טובים ונחשבים ואחרי שחוויתי ברוב המקומות הצלחות והישגים, אני יכול להגיד שהחוויה כמאמן נוער בקרית שמונה הייתה החוויה הנכונה ביותר בשבילי כמאמן.

כמאמן בוגרים אתה נמצא במלחמת הישרדות אישית יותר מאשר אתה מקיים אימון הלכה למעשה. אימון מבחינתי הוא תהליך יצירת אמון בין המאמן לשחקנים ולאנשי הניהול שמסביב. בליגות הבכירות רעשי הרקע פוגעים ביכולת לקיים תהליכים כאלו, לכן אנחנו רואים שינויים קיצוניים בעמדת המאמן ברוב הקבוצות. כאשר מאמן עסוק תמיד בהישרדות -צדדים אחרים ביכולותיו באים לידי ביטוי ולא בהכרח יכולות אימון.

גם בנוער כמובן המאמן חשוף ללחצים וישנה דרישה לתוצאות כמו בכל מקום עבודה במשק ולא רק בכדורגל, ולעיתים זה משהו שאתה מחפש לעצמך- אתגר שיוציא ממך את המקסימום.  

עדיין אני חושב שהאווירה סביב קבוצות נוער היא כזו שמעניקה למאמן קרקע טובה יותר לפעול וכך המאמן מצליח לבצע את תפקידו כאיש כדורגל ולהביא את עצמו לידי ביטוי במערכות היחסים עם האנשים סביבו.

לאורך הקריירה שלי כמאמן, בשונה לתקופה שלי כשחקן, אני בוחר לנדוד, להכיר מקומות חדשים, להוביל את עצמי למקומות מעניינים ומאתגרים. חשוב לי לעשות את העבודה שלי בהנאה ובתשוקה. כרגע אני מאמן את הנוער בבני יהודה וזה מה שחשוב לי! "

בשנה הבאה תאמן את בני יהודה בליגה הלאומית לנוער. אין זה סוד שהגעת למועדון בכדי להחזיר את הקבוצה לליגת העל, המקום אליו היא ראויה. השנה תחת הדרכתו של אופיר קופל על הקווים, סיימה הקבוצה במקום השלישי בטבלה, 8 נקודות מקטמון השנייה ו- 21 נקודות מאשדוד שזכתה באליפות ודרסה את הליגה. מה הציפיות שלך? ואילו שינויים נראה בשנה הבאה בבני יהודה?
"הציפיות שלי הן מעצמי, אני רוצה להמשיך ולשפר את הביצועים שלי כמאמן, אני רוצה להשפיע על הקבוצה בצורה כזו שההנאה והשמחה תבוא לידי ביטוי גם בצורת המשחק וגם בחדר ההלבשה. השינויים שיהיו הם בעיקר בתחלופת השחקנים הטבעית שמתקיימת בכל שנה בקבוצות הילדים והנוער. הצוות המקצועי נשאר זהה לשנה שעברה. המטרה היא לקחת את הדברים הטובים שקיימים ולהמשיך להתקדם".

כל תוצאה מלבד עלייה לליגת העל תיחשב ככישלון עבורך. לאחר שאימנת ״בסיר הלחץ״ של בית"ר ירושלים, על כל המשתמע מכך, נראה כי למדת להתמודד עם לחץ והרף של עליית ליגה קטן עלייך. האם האתגר של עליית ליגה מהווה עבורך טריגר או שגורם למתח מיותר?
"אני שמח שיש לנו משימות ושאיפות גבוהות, זה מוסיף עניין ומעניק אתגר. חשוב לזכור שבגילאים האלו ישנן מטרות נוספות וגם הן מאתגרות לא פחות".

קבוצת נערים א׳ במועדון תחת הדרכתו של שרון משען, התקשתה בליגת העל ולא היוותה איום על אריות הליגה. שחקניי השנתון יעלו השנה לנוער. כמה שחקנים יעלו? מה האני מאמין שלך לגביי שחקנים בשנתם הראשונה בנוער? ומי הוא עבורך השחקן האידיאלי?
"אני חושב שבשנתונים הללו הרבה מאוד שחקנים עושים קפיצת מדרגה משנה לשנה, כך שבדרך כלל יש הפתעות לטובה משחקנים שעולים מנערים א'. כשאימנתי בקרית שמונה רוב השחקנים היו בשנתם הראשונה בנוער והם עשו עונה מעולה. אנחנו נעבוד כדי ליצור תמהיל טוב ונכון שישלב את כל הגילאים הקיימים אצלנו בקבוצה.

שחקן אידיאלי בעיניי הוא שחקן שמשלב מחויבות ויכולות כשהכדור אצלו ברגל וגם כאשר הוא בלי הכדור".

תקופת הקורונה, וכמו שזה נראה לא יהיו השנה מחנות אימונים בחו״ל. עד כמה ההכנה לליגה תיפגע מכך?
"ההכנה דווקא ארוכה יותר ומאפשרת זמן לבחון יותר שחקנים ולהעניק להם מקסימום זמן ויחס, כך שמבחינתי ההכנה תהייה אידיאלית."

כמאמן השתייכת למועדונים עם בעלים חזקים שמצד אחד עושים הכל למען המועדון, ומצד שני נותנים הוראות מהיציע למאמנים. עבדת עם איזי שרצקי בקריית שמונה ועם אלי טביב בבית"ר ירושלים, שנתנו את חייהם עבור המועדונים. מה למדת מאותם בעלים חזקים? ומה עמדתך לגביי הכתבה מלמעלה? עד כמה תעמוד על העקרונות שלך?
"אני מאמין שצריך לפעול בהתאם לזמן ולסיטואציה. בקרית שמונה הרגשתי שהדבר הנכון לי כמאמן ולקבוצה הוא שאהיה אסרטיבי, אקח מנהיגות ואפעל לפי האינטואיציה שלי. ברמת הקבוצה זה עבד מושלם.

בבית"ר ירושלים הרגשתי שהדבר הנכון הוא להכיל יותר את בעל הבית, להשתלב ואז להוביל. אני חושב שזה בדיוק מה שקרה. הקבוצה הרוויחה מכך שמערכת היחסים ביני ובין בעל הבית נבנתה נכון. למרות רעשי הרקע העזים, הקבוצה נתנה עונת שיא וביני ובין הבעלים הייתה הערכה מקצועית ואנושית עד לרגע האחרון.

בעלי הבית הם האדם החשוב ביותר במערכות, המאמן צריך למצוא את הדרך לשלב בין הובלה לבין הכלה, כל מקרה לגופו."

בני יהודה ידועה כמייצרת שחקנים לבוגרים. מועדון עם עבר ועתיד. מה יביא איתו בני בן זקן למועדון בשונה מקודמיו?
"אני אביא את עצמי, אני אביא אנרגיה טובה, ערכים, יצירתיות והומור. הדבר החשוב בעיניי הוא שנצעד את הדרך ביחד בתשוקה ובשמחה."