חיי כדורגלן בצל מגפת הקורונה
בניסיון להבין מה מרגיש שחקן כדורגל שמגפת הקורונה שינתה את עולמו בלי הכנה מוקדמת, ראיינתי את יונתן פז פורטוגז, קשר נערים א' של מכבי ת"א ושחקן נבחרת ישראל. יונתן מספר על מציאות חדשה, על אימונים רבים ועל ציפייה שמשבר הנגיף יגמר, כי הוא משתוקק לחזור למגרשים.
מרגע התפשטות המגיפה בעולם, ברור היה שזהו עניין של זמן עד שיבוטלו אירועי הספורט. בשבועות האחרונים, אנו מתרגלים למציאות חדשה. ברוב המדינות אין יוצא ואין בא, אין תחרויות, השחקנים יושבים בבית וטבלאות הליגה הוקפאו. השחקנים שהורגלו לעלות לכר הדשא ולתת את הלב והנשמה ובתמורה לקבל את אהבת הקהל, מתרגלים כרגע להופעת יחיד, כשהמקסימום שהם יכולים לעשות זה להפגין את כישוריהם בבית.
אף אחד אינו יודע כמה זמן תימשך המגיפה ומתי יחזרו השחקנים לכר הדשא. הנורא מכל, שבלתי אפשרי לדעת מה יהיו ההשפעות של המגפה על הקריירה של כל שחקן. וללא קשר לגיל השחקן- כולם- צעירים ובוגרים, מתגעגעים לביחד של חדר ההלבשה, לחברות שעל כר הדשא ולתחושה של אחרי ניצחון.
כדי להבין, עד כמה חסר הכדורגל לשחקנים, ראיינתי את יונתן פז פורטוגז בן 17 מגבעתיים, קשר אמצע בקבוצת נערים א' של מכבי ת"א ובנבחרת ישראל U17. יונתן מתאמן תחת הדרכתו של המאמן אורי דוד ועוזרו ג'פרי ישי. יונתן בחור חברותי, ומנהיג על המגרש ומחוצה לו. הוא שחקן מגוון שיכול לשמש במספר תפקידים (קשר,מתחת לחלוץ,כנף). הוא מהיר, בעל שליטה טובה בכדור וחזק פיזית.
יונתן משתייך לצהובים כחולים מאז שזוכר את עצמו. בגיל 5 שיחק בעמותת המכבים – שלוחה של מכבי ת"א בהדר יוסף, וכשהחלה הליגה- שיחק במשך 6 שנים במכבי צפון. בשנת האיחוד בנערים ג' עבר למכבי דרום ובשורותיה הוא משחק עד היום. ב-4 השנים האחרונות, שיחק 4 פעמים במעמד גמר גביע המדינה, ומתוכן זכה ב-3 גביעים.
יונתן, אם היו אומרים בתחילת העונה שהיא תיפסק בשיאה, אף אחד לא היה מאמין. איך אתה מעביר את הימים? כיצד אתה שומר על כושר כדי להיות מוכן בכל רגע נתון שהליגה יכולה להתחדש?
"הימים שאנו עוברים הם ימים לא קלים. פתאום אני מבין ששיגרת היום יום שלי משתנה מקצה לקצה, כל מה שאני אוהב ורגיל לעשות נלקח ממני ללא הכנה מוקדמת. הקבוצה נמצאת בתקופה טובה ובכושר מצוין. המצב לא פשוט לכולם, אבל עדיין חייבים להישמע ולהפנים את המצב.
אני שומר על כושר לפי תוכנית אימונים שהצוות המקצועי של מכבי העביר לכל הקבוצה, נצמד לתפריט שקיבלתי מהתזונאית של מכבי, עובד בבית על אימוני כוח ואירובי. אני מרים משקולות, עובד על קפיצה בחבל, אופניים, עובד על גמישות, סטים של שכיבות שמיכה, כפיפות בטן ויוצא לעיתים לריצה באזור הבית. לאורך השנים שאני משחק כדורגל הקפדתי על סדר יום קבוע, ארוחות מסודרות ושינה מוקפדת. בתקופה זו אני שם דגש גם על ארוחות וגם על שינה".
בשיחות בין החברים – מה ההרגשה שלכם? מקווים שהליגה תימשך?
"הקבוצה אופטימית וכולם רוצים שהליגה תחזור. כולנו רוצים לסיים את העונה על הצד הטוב ביותר. באופן אישי, אני בעד לחזור לפעילות בקבוצה, מכיוון שהעונה היא עונה חשובה שבו תיקבע המשכיות לעונה הבאה בקבוצת הנוער".
אם נסתכל על המצב בליגה, מכבי ת"א במקום הראשון בטבלה ואחריה במרחק 2 נקודות הפועל ת"א. אם תיעצר הליגה תבטיחו לעצמכם את המקום הראשון העונה. זו תהיה סוג של "נקמה מתוקה" בהפועל ת"א שהדיחה אתכם השנה בשלב מוקדם מהצפוי- סיבוב ג' בגביע?
"למועדון מכבי ת"א חשובה הדרך יותר מהתוצאות. כמובן שאני והקבוצה נשמח מאוד לסיים את העונה במקום הראשון".
ידוע שהמעבר מנערים א' לנוער הוא שלב מאתגר ולא פשוט בהתפתחות של שחקן. האם לדעתך הפגרה שתפסה אתכם בעיצומן של ההכנות לקראת המעבר לנוער עלולה להקשות על השנתון במעבר לנוער בשנה הבאה?
"לדעתי העצירה של הליגה כיום יכולה לפגוע בכושר של השחקנים, מי שלא חזק מנטאלית יכול ליפול, לוותר לעצמו. המעבר לנוער מחייב להגיע בכושר שיא וכמה שיותר מוכן, בכדאי להיות שחקן משמעותי ולהיות בהרכב. אני חושב שהשחקנים בקבוצה שלי חזקים מספיק מנטאלית, כמובן שבעזרת המועדון שתומך בנו, נעבור את ההתמודדות הזאת על הצד הטוב ביותר ונבוא מוכנים ב100 אחוזים לקבוצת הנוער".
זו שנתך השנייה בסגל נבחרת ישראל, כך שהמגיפה עוצרת אותך כשאתה בכושר שיא ועם הפנים קדימה להצלחה. מה שאומר שאתה חייב לקחת אחריות אישית ולהמשיך לעבוד קשה, כדי שחולצת הנבחרת תישאר שלך כשתחודש הליגה.
"לצערי, בעקבות המצב בוטל טורניר מוקדמות אליפות אירופה שהיה אמור להיערך בישראל מול הנבחרות הבכירות של – ספרד, שוויץ וקרואטיה. כבר השתתפתי בשלושה טורנירים במסגרת נבחרת ישראל –בשנת 2018 טורניר רוסיה ישראל, בו לא הגענו להישג קבוצתי, אך באתי לידי ביטוי ברמה האישית. בשנת 2019 טורניר בקייב אוקראינה – הנבחרת הגיעה למקום השלישי המכובד. ובינואר 2020 השתתפתי בטורניר בבלארוס טורניר מאוד מאתגר. ברמה האישית אני עובד מאוד קשה ולא מוותר ומחכה לחזרה לשגרה גם בנבחרת".
עם אילו תחושות מסתובב שחקן כדורגל שאוסרים עליו להגיע למגרש "ולשרוף את הדשא" כמו שהוא היה רוצה?
"התחושות ששחקן כדורגל חווה הן תחושות קיפאון, חוסר וודאות. אתה לא יכול לעשות את הדבר שאתה הכי אוהב ורגיל לעשות מדי יום. מקווה שימים אלו יעברו מהר ושנחזור למגרשים בהקדם. בריאות טובה לכולם".