השמש זורחת בבני יהודה

ידוע כי הספורט הוא התרופה הכי טובה. הספורט עוזר לפרוק מתחים ואגרסיות ומסיח את הדעת מטרדות היום. כך מצא עצמו סאן משולם בשנה הקשה בחייו, בה איבד בני משפחה בזה אחר זה, נאחז בכדורגל ושואב ממנו את הכוחות להתגבר על המכשולים. ודווקא בשנה זו, הוא עשה את הפריצה הגדולה שלו- כשעבר ממכבי הרצליה בה שיחק 12 שנים בקבוצות השונות במחלקת הנוער, אל הכתומים של בני יהודה.

שנה אחת הוא הספיק לשחק בנוער של מכבי הרצליה בליגה הלאומית, ובתחילת החודש עבר לנוער הכתום בליגת העל.

סאן שרגיל היה להיות קפטן במשך השנים, חווה עכשיו חבלי לידה בקבוצתו החדשה, כשהוא משחק לצד בוגרים וותיקים ממנו, אך הוא נחוש להצליח ודבר לא יעצור אותו בדרך אל המטרה.

סאן, עברת שנה מאתגרת. מה קרה בשנה הקשה הזו? ומה היתה תרומתו של הכדורגל בתקופה הכל כך קשה?
"עברתי שנה בה איבדתי שלושה בני משפחה: אבא שלי, סבא וסבתא, אחד אחרי השני וזה היה מאוד קשה. עד היום הקושי קיים וכנראה גם ישאר איתי לכל החיים. אבל אני משתדל להתעסק במה שכן יש לי בחיים וזה אמא שלי, אחיות שלי, סבא וסבתא מהצד השני, חברה שלי וכמובן הכדורגל.

הכדורגל היה המקום לברוח מהכל- מכל המחשבות וההתעסקות בעצב. הכדורגל היה בשבילי כמו יציאת חירום מחוץ למה שקורה בחיים. אני שמח שהצלחתי לתת את ה100 אחוז שלי בתקופה הזאת, במיוחד שאני יודע שזה מה שאבא שלי היה רוצה והוא לא היה נותן לי לשקוע בעצב, אלא היה מבקש ממני לקום כאילו לא קרה כלום ולתת לכולם בראש״.

ידוע שהשנה הראשונה בנוער היא הקשה ביותר. ספר חוויות משנתך הראשונה בנוער בהרצליה. ומה היה רגע השיא?
״תחילת השנה הייתה באמת קשה. לא התאקלמתי מבחינת הקצב בטרום העונה והיו המון דברים שהשפיעו עלי, חוץ מהמוות של אבא שהיה ממש בתחילת העונה שעברה. היתה גם את הקורונה ולא הייתי במיטבי באותה התקופה. ייאמר לזכותו של דור לוי שמאמן היום את הפועל ר״ג, שהיה המאמן שלי בהרצליה, שהיה לצידי בתקופה הקשה ותמך בי לאורך כל הדרך למרות שלא הלך לי במגרש.

אבל מהר מאוד שמתי את כל הבעיות והתירוצים בצד וכבר אחרי סיבוב הגביע שלא הייתי בו בסגל, נכנסתי להרכב במשחק הליגה הראשון, בו לרוע מזלי שברתי את האף אחרי 10 דקות משחק, אבל לא נתתי גם לזה להשפיע עלי ושיחקתי את יתר המשחק כמו גדול. נצחנו 3-0 במשחק הזה ומשם רצתי עד סוף העונה בלי להפסיד דקת ליגה אחת, שזוהי מבחינתי נקודת השיא שלי״.

קיבלת הצעות נוספות מלבד בני יהודה? מדוע החלטת לעזוב את הרצליה אחרי כל כך הרבה שנים ולמה דווקא לבני יהודה?
״קיבלתי הצעות נוספות מלבד בני יהודה, כמו רמת השרון והיו עוד. מבחינתי בני יהודה הייתה האופציה הכי טובה לטווח הרחוק, כי המועדון ידוע במטרות שלו שהעיקרית מביניהן היא לשפר ולשלב שחקנים צעירים בקבוצת הבוגרים ואני מאמין שאני אעשה את זה. החלטתי לעזוב את הרצליה במטרה נטו להתקדם בקריירה שלי, להיות יותר חשוף, כי זו ליגת העל, ולשחק ברמה ובקצב הרבה יותר גבוהים. עם כמה שהיה לי קשה לעזוב משפחה כמו הרצליה, במיוחד שביססתי את מעמדי כקפטן, זה היה צעד נדרש עבורי ואני מודה להם על השנים היפות״.

במשחק שלך עם הזהובים  נגד הפועל ב״ש נכנסת בדקה ה79 וכבר בנגיעה הראשונה בכדור כבשת והעליית את הזהובים ל 3-2 ופתחת צוהר לעוד כיבושים כשסיימתם בתוצאה 5-3. האם דמיינת כזו התחלה בקבוצתך החדשה?? האם הכיבוש שלך עזר לך להתאקלם ביתר קלות בקבוצה?
״האמת שבאותו משחק כשנכנסתי בדקה מאוחרת ובתוצאה שהיתה, למרות הכל האמנתי שבאמת אפשר לנצח. אותו גול היה באמת אולי הצוהר לשערים נוספים, אבל האנרגיות שנכנסו בנו כקבוצה בדקות האלה הם הכריעו את המשחק והראנו שיש לנו אופי. החברים לקבוצה קיבלו אותי מאוד יפה, ככה שבין אם כבשתי או לא, אני כבר מרגיש שייך והתאקלמתי מצוין״.

עברת מהליגה הלאומית לליגת העל. מה ההבדל בין שתי הליגות? האם אתה מרגיש שווה בין שווים עם שחקניי ליגת העל? האם אתה נדרש לעבוד קשה יותר כדי להדביק את הקצב?
״ההבדל הוא קצב המשחק, בעיקר המהירות שבה הקבוצה עם הכדור משחקת, והלחץ הגבוה שהקבוצה היריבה עושה לך כאשר הכדור הוא אצלך. אני מרגיש שווה מאוד בליגה מבחינת הקצב, אני עובד קשה ומתאמן המון כדי להיות ברמה ובקצב ואפילו יותר מזה כמובן״.

מצבה של בני יהודה בטבלה טעון שיפור. מה הן המטרות שנאמר לך שלשמן הגעת?
״זה נכון שהמצב בטבלה טעון שיפור. עם הסגל המעולה שיש לנו אנחנו יכולים להגיע הרבה יותר רחוק מאיפה שאנחנו נמצאים, אם נביא לכל משחק את האנרגיות והנחישות שהראנו מול באר שבע, מהר מאוד נמצא את עצמנו למעלה בטבלה״.

מה החלומות שלך? איפה נראה אותך בשנים הקרובות?
״המטרות שלי הן מאוד ברורות והן להגיע לליגת העל בבוגרים ובעתיד שאחרי לאירופה. אבל אני משתדל מאוד להנות מהדרך, מכל אימון ומכל משחק, במקום להתעסק במה שיהיה בעתיד״.