הורים תרגיעו

בשבת הקרובה זה מתחיל. אחרי תקופת פגרה ארוכה, אחרי שבתות של "טיפוס על הקירות" ושיעמום, חוזרים לדבר שמרגש אותנו יותר מהכל – המשחקים של הבנים שלנו.

אחרי עבודה קשה בקיץ, מחנות אימונים, אימוניים אישיים, משחקי אימון – חוזרים לדבר האמיתי – הליגה חוזרת!

כאב לבן שמלווה את בנו למגרשים מידי שבת מאז היותו בן חמש והשנה יחל לשחק את "המשחק האמיתי" – 11X11 , אני רוצה לפנות אליכם הורים לילדים צעירים ולומר לכם "תרגיעו".
לא פעם מצאתי את עצמי, במשחקי החמישיות והשמיניות לוקח ללב כל תוצאה, כאילו זה הדבר החשוב ביותר.

דבר נוסף שמעסיק הורים רבים, הוא מספר הדקות ששיחק הילד – כאילו חמש דקות לפה או לשם זה מה שיקדם את הילד, יחשל אותו ויכין אותו לקראת המסע הארוך שצופה לו העתיד.

אז היום, בראייה לאחור, הורים יקרים, הנה כמה תובנות שהגעתי אליהם מנסיוני ואשמח לשתף אתכם:

• התוצאות בגילאים הצעירים באמת שלא מעניינות, אנחנו ההורים חוטאים בזה המון, חוגגים כל נצחון וכל עלייה של מיקום בטבלה. תשאלו אותי היום אם אני זוכר איזה מקום סיימה הקבוצה של הבן שלי בטרום א' ובילדים ג' – חמישי, שישי או שביעי, באמת שאני לא זוכר ובראייה לאחור זה לא מעניין.
• הדבר החשוב ביותר זה ההתקדמות של הילד, פחות מעניין באיזה קבוצה הוא שיחק ובאיזה מקום הקבוצה סיימה.

• כדורגל זוהי ריצת מרתון וכדי להכין את הילד לקראת העתיד, עדיף לפעמים שהוא יחווה משברים ושלא הכל ילך לו חלק. אחרת, בגיל מתבגר יותר שהוא יחווה משבר ראשון הוא עלול להישבר ואף לפרוש מהמשחק, מפני שהוא לא ידע איך להתמודד עם המשבר. לכן, יש לתעל את המשברים שהילד עובר בדרך ולהיות בטוח שהדבר יעצים אותו, ויתרום לו רבות להמשך בניית הקריירה.
• לא למהר להעביר את הילד לקבוצה שנחשבת בכירה יותר. בעידן של היום, קבוצות גדולות מפתות ילדים לעבור לשחק בשורותיהן, תמורת הבטחות שונות ומשונות. לא תמיד זה הדבר הנכון לילד. עדיף לשחק ולהיות בורג מרכזי בקבוצה שנחשבת קטנה יותר, מאשר לשחק מעט בקבוצה שנחשבת גדולה יותר.

עד גיל 15 כרטיס השחקן של הילד אינו שייך למועדון, ורק בסמוך לגיל זה יש לשקול מעבר לקבוצה שתיתן לילד את מירב האפשרויות להתפתח כשחקן. אני מכיר לא מעט מקרים של הורים של ילדים שבלטו בגילאי הטרומים, והעבירו אותם לקבוצות בכירות יותר בתקווה לקדם את הילד, אך השיגו תוצאה הפוכה – הילד מיעט לשחק, לא הרגיש בבית, דבר אשר גרם להתדרדרותו המקצועית ואף לפרישה מהמשחק בגיל צעיר.

לסיכום, לנו כהורים אסור לשכוח שאחוז קטן ביותר מכלל כל השחקנים הצעירים יהפוך את הכדורגל למקצוע. מה שחשוב יותר זה שהילד נמצא במסגרת ספורטיבית, מסגרת לא קלה, אך טומנת לצידה יתרונות רבים.

הילדים בגילאים הצעירים צריכים להינות מהמשחק, ואנו כהורים צריכים תמיד לעודד אותם, גם בתקופות פחות טובות. אסור לנו לרצות להגשים את החלומות של עצמינו שלא הגשמנו דרך הילדים.

מי שאמור להפוך לשחקן מקצועי יעשה זאת מכל קבוצה. בגילאים הצעירים עדיף לעיתים שהילד יגדל בסביבה הטבעית שלו, במקום שיעניק לו חום ואהבה. אסור לנו לשכוח שמדובר בסך הכל בילדים.

עונה פוריה ומוצלחת לכולם.