ההכנה הסתיימה. עומר אבוהב והפועל ת"א עולים למגרש
הפועל ת"א, מכבי ת"א, מכבי פ"ת וחזרה להפועל ת"א - זהו המסלול של עומר אבוהב, קשר הנוער של הפועל ת"א בשנה הקרובה. ההתפתחות שלו במועדונים הנחשבים ומלחמת ההישרדות על חולצת ההרכב, חישלה אותו ועיצבה את אישיותו. וכשההורים שלך הם רותם ושי אבוהב, אתה מחויב לא רק למועדון אלא גם לשם המשפחה.

בשבת הקרובה בשעה 17:00 תינתן שריקת הפתיחה וליגת העל לנוער, שהיא הדבר הכי קרוב לליגת הבוגרים- תצא לדרך. לאחר כל החששות, התהיות, הספקות וסימני השאלה בצל הקורונה, יעלו השחקנים לכר הדשא ויפתחו את עונת 2020/21 במתווה התואם את הליגות המקצועניות, תוך שמירה על הבריאות בצד קיום שגרת הספורט.
לשחקנים, אנשיי הצוות וכלל העוסקים במלאכה, יש השגות לגבי שינוי הפורמט לסיבוב אחד כשלאחריו יהיו פלייאוף עליון ותחתון. כמו בכל דבר, יש מי שרואה את היתרונות ויש מי שמיד מחשב את החסרונות, אך הסיכומים ייעשו בסוף שנה ולא דקה קודם. ועד אז, 18 קבוצות רק מחכות לעלות לכר הדשא ולהוכיח שהכדורגל הישראלי מצליח בכל שנה להתקדם עוד קצת אל עבר המטרה, למרות שהצעדים הם קטנטנים. הכדורגל הישראלי פועל בשיטת לאט ובטוח.

אחד השלבים הקשים בחיי כדורגלן, הוא המעבר לליגת הנוער. עומר אבוהב, הוא אחד מאותם שחקנים שמחר יחל את עונת הבכורה שלו בליגה. הוא מצטרף לסגני האלופים של אשתקד, וביחד עימם, ינסה לשחזר את העונה הקודמת ולעלות עוד שלב אחד בטבלה. כי בהפועל ת"א של השנים האחרונות לא מתפשרים על פחות מהטופ, והמועדון שבארונו שלל גביעים וצלחות אליפות טוען לכתר בכל אחד מהשנתונים.

עומר קשר 50/50 ולאחרונה גם קשר אחורי, הוא בעל טכניקה מצוינת, ראיית משחק נדירה, ומסירות המפתח שלו יכולות להכריע משחקים בכל רגע נתון על המגרש. המסלול שלו בכדורגל הוא אותו מסלול שכל ילד צעיר חולם עליו. הוא תמיד ידע לאן לכוון. את דרכו החל בביה"ס לכדורגל של הפועל ת"א, משם עבר למכבי ת"א ובילדים א' עבר למכבי פ"ת עד וכולל נערים א'. השנה הוא סוגר מעגל וחוזר להפועל ת"א- לקבוצת הנוער.
"הייתי בפ"ת 3 שנים" הוא אומר "מכבי פ"ת הוא מועדון נהדר. בתקופת הקורונה עשיתי חושבים ונראה היה שהפועל ת"א מתאימה להתפתחות שלי באופן אישי יותר מאשר פ"ת. למועדון הפתח תקוואי יש לי לומר רק מילים טובות. מועדון מקצועני בכל רמה".
עומר, עברת בקריירה שלושה מועדונים, שלושתם איכותיים. אין ספק שקיבלת בשלושתם את הכלים המקצועיים ביותר. מדוע לא נשארת נאמן למועדון אחד? מה היתה הסיבה שעזבת כל מועדון?
"כשהתחלתי בהפועל ת״א, אחד המאמנים במכבי מאוד רצה שאגיע. הוא ניסה לשכנע את אבא שלי הרבה זמן. הייתי ילד קטן בן 9 ונראה היה שזה מקום טוב להתפתח בו. יש יתרון בלהרגיש שיטות עבודה שונות וצוותים מקצועיים אחרים, כי בכל מקום יש מה ללמוד. אבל בדיעבד אני לא יודע אם זאת הייתה החלטה טובה.

ילד עד גיל 13 לפחות, צריך להתאמן במקום שהוא נהנה בו ושקרוב אליו הביתה, ולא לעבור בין קבוצות אלא אם כן יש לו בעיה מסוימת (וזה לא היה המצב שלי). כשעברתי למכבי פתח תקווה כבר הייתי בן 14 וראיתי שהמועדון מאוד מאמין בי ורוצה לעזור לי להיות שחקן ולקדם אותי. ההשקעה של המועדון במחלקת הנוער ביחס לתקציב שלו היא אדירה. לכל קבוצת נערים יש מאמן כושר, עוזר מאמן, אנליסט וליווי של תזונאית ופסיכולוג ספורט, אין ספק שהדברים האלה חשובים ועוזרים לשחקן להתפתח בצורה טובה יותר.
ההחלטה לעבור לנוער של הפועל ת״א התקבלה אחרי הרבה מחשבות וייעוץ של אנשי מקצוע. ההחלטה לעבור בגיל כזה ועוד ממועדון כמו מכבי פתח תקווה היא מאוד סובייקטיבית. אני באופן אישי ראיתי באותה נקודה שהדרך שלי כשחקן תהיה טובה יותר בהפועל, אבל זה לא אומר שלילד אחר לא עדיף מועדון כמו מכבי פתח תקווה".
מכבי ת"א, מכבי פ"ת, והפועל ת"א שלושתם מועדונים שכל ילד מגיל אפס חולם להשתייך אליהם. האם תוכל לספר לנו מה תרם כל מועדון לאישיות שלך? ולאוהביי ההשוואות, האם תוכל להשוות בין שלושת המועדונים מבחינה מקצועית?
"אני לא אכנס להשוואות, כי זה מאוד תלוי במצב של שחקן מסוים. עד גיל 13 רוב המועדונים עובדים בצורה דומה בלי הבדלים כל כך גדולים. במכבי פתח תקווה למדתי להילחם על המקום שלי. ביום שהגעתי הגיעו עוד שני קשרים, בינואר של אותה שנה עוד שניים, שנה לאחר מכן עוד קשר ושנה לאחר מכן עוד קשר. הדברים האלה עזרו לי מאוד להבין שמקומי לא מובטח ושאני חייב להמשיך לעבוד כדי "לשרוד" בהרכב.

בהפועל ת"א אני בסך הכל חודשיים, אבל כבר ניתן להבין את רוח הדברים – ניהול נהדר, אווירה של משפחה ואימונים ברמה גבוהה. להגיד לך שהמעבר היה נכון, אני עוד לא יודע (עמוק בפנים מרגיש שכן) אבל ימים יגידו. בינתיים אני מרגיש מעולה באימונים ומקווה שנעשה עונה כמה שיותר טובה. אורי אוזן מאמן ברמה מאוד גבוהה ואני לומד ממנו המון, לצידו רועי טרופ וביחד עם הניצוח של עומר בוקסנבאום אנחנו מקבלים חווית כדורגל".
מחזור ראשון סידר לכם נסיעה צפונה לקריית שמונה. על פניו הגרלה נוחה. קריית שמונה קבוצת מרכז טבלה טיפוסית, לעומת הפועל ת"א סגנית האלופה. איזו קבוצה אנחנו נראה עולה על המגרש? ומה הדיבורים בחדר ההלבשה על העונה בכלל ועל המשחק בפרט?
"אני ממש לא חושב שקיבלנו הגרלה נוחה. קודם כל, קבוצת נוער משתנה משנה לשנה. מכבי חיפה של לפני שנתיים שיחקה עם שחקנים מאוד צעירים והתקשתה, ושנה לאחר מכן לקחה אליפות. אין חוקים, ואני גם מכיר את השנתון של קריית שמונה בגיל שלי והוא שנתון טוב מאוד. בנוסף, זהו משחק חוץ ולכן הכל לגמרי פתוח.

כרגע אנחנו קבוצה יחסית צעירה, להרבה שחקנים זו שנתם הראשונה, אבל קבוצה מוכשרת מאוד. טקטית אני חושב שאנחנו מוכנים וגם פיזית, עברנו הכנה טובה מאוד. כמובן שאנחנו רוצים כבר שתתחיל העונה והשאיפה הקבוצתית היא להגיע הכי רחוק שאפשר. ההרגשה שאנחנו מסוגלים קיימת, ועכשיו נשאר רק לעלות למגרש ולשחק הכי טוב שאנחנו יכולים".
עונה חדשה. קבוצה חדשה. איך ההרגשה? וכיצד יהיה לשחק ללא קהל ביציע?
"כיף להתחיל את הליגה סוף סוף. כמעט חצי שנה עברה מאז המשחק הרשמי האחרון ששיחקתי, וכמוני כל הליגה. אני מאוד מתרגש להתחיל את המסע שלי כשחקן נוער בהפועל ת"א. לגבי קהל ביציע, אני מאמין שבתקופה קשה זו לאנשים יש צרות יותר גדולות מאיתנו, כך שצריך להגיד תודה שבכלל קיבלנו אישור לשחק ולהתרכז בזה. הקהל הוא תוספת נחמדה, אבל לא משהו שמצריך התעסקות בחסרונו."

הפגישה עם חברייך ממכבי פ"ת תהיה רק במחזור האחרון (17) של הסיבוב. כמה אתה דרוך ומצפה למשחק? והאם המשחק הוא מעיין דרבי עבורך?
"כרגע אני משתדל להתמקד בהווה, זה אחד הדברים המנטליים הכי חשובים בספורט, להתרכז ב"כאן ועכשיו" ולכן המשחק מול מכבי פ״ת פחות רלוונטי כרגע. מן הסתם המשחק הזה לא יהיה רגיל עבורי כי חברים טובים שלי ישחקו בצד השני, אבל שוב אני אומר, כרגע מתרכזים בהווה".
אמך רותם אבוהב שחקנית, סטנדאפיסטית ופושרית גדולה, ואביך שי אבוהב שחי ונושם כדורגל – מהי תרומתה של המשפחה לעיצוב הקריירה שלך?
"לא הייתי נמצא איפה שאני היום בלי העזרה של המשפחה. אני לא יכול לתאר וגם לא אוכל להחזיר להם לעולם על הזמן, האמצעים והרצון לעזור לי ולתמוך. אם זה לבוא למשחקים בשבת בבוקר, אימונים אישיים או חוות דעת על משחק, אלו דברים שאני מאוד מעריך ושבלעדיהם לא הייתי במקום שאני נמצא בו היום. כשהתחלתי לשחק כדורגל אבא לא הבין כלום, הוא היה איש צבא והידע שלו בכדורגל היה אפסי. מאחר ומדובר על אדם חכם מאוד, הוא הבין את התמונה וחיפש איך לעזור לי להתקדם, עד שבשלב מסוים פתח את מרכז האימונים AFEX כשהבין שיש חוסר במקום מסודר שיעזור לשחקן לפתח את היכולות שלו במספר אלמנטים (טכניקה, אתלטיקה, קואורדינציה, עזרה של שחקן עבר וכו׳) כך שלהורים שלי יש חלק ענק בהתפתחות שלי".

בסוף השנה תתגייס לצבא. כיצד מרגיש שחקן שהקריירה שלו עומדת להיקטע לשלוש שנים?
"הקריירה לא נקטעת לכולם, אבל אין ספק שהתנהלות של ספורטאי בשילוב שירות צבאי זה דבר מאתגר מאוד. אני מקווה לעבור את התקופה הזאת על הצד הטוב ביותר".
מה הציפיות שלך ברמה האישית והקבוצתית?
"באופן אישי אני מקווה לעמוד ביעדים שהצבתי לעצמי – להנות מהשנה הזאת כמה שיותר, להציג יכולת טובה, לתרום כמה שאפשר לקבוצה ולצבור ניסיון וחוויות כשחקן נוער. כשדברים מתחברים אחרי עבודה ממושכת זו הרגשה נהדרת. למשל עבודה מנטלית – להתמודדות עם לחץ – זו השקעה מאוד גדולה של תרגולים ושינוי חשיבה, ולהגיע למשחק ופתאום להרגיש את הלחץ ולהגיד "היי, אני יודע מה לעשות עם זה ואיך להתמודד", זה שווה הכל.
או לשבת עם האנליסט ולראות שסגרתי קו מסירה כי התמקמתי טוב. אלה דברים קטנים אבל מאוד משמח לראות שהכל מתחבר. כקבוצה, המטרה הסופית היא להעלות כמה שיותר שחקנים לקבוצה הבוגרת, אבל בדרך צריך להציג יכולת טובה, וגם תוצאות. אני סומך על החברים בקבוצה, על אורי ועל כל הצוות שעובד איתנו שנעשה עונה מצוינת".