האם נסתם הגולל על גורל המחלקות הקטנות?!

מועדונים רבים מחשבים כעת מסלול מחדש לגבי ההמשך, לאור השינויים המהותיים שעובר עולם מחלקות הנוער – חלק מהמועדונים שוקלים לסגור או להתמקד בפן הרווחי של המחלקה כבית ספר לכדורגל או חוג למתקדמים, וחלקם יבחרו לעבוד יותר קשה כדי להיות בסוף חלק המועדונים הגדולים.

טל אביטן, מנהלה של בס"ד שדרות, הוציא בסוף השבוע מכתב לגורמים בהתאחדות לכדורגל בו הוא מציג את העיוות לדבריו, בשינויים הבאים על עולם מחלקות הנוער, כשהוא מוסיף: "בנוסף לניהול פרויקט "בסד שדרות" אני גם אבא של ילד שחולם להיות שחקן. יש פה חוסר הוגנות, צריך למצוא את הפשרה, את האמצע, לטובת שני הצדדים. כרגע זה פתרון חד צדדי, שאת הפירות של העמל יקטפו רק המועדונים הגדולים, שגם ככה הם רווחיים, כלכליים ומתוקצבים, בניגוד לרוב המועדונים הקטנים בפריפריה".

לפניכם לשון המכתב שנשלח להתאחדות לכדורגל,

"בס"ד

חברים,

שוחחתי עם אילן כנפו מנהל מכבי קרית גת. עימו אני מתייעץ רבות ולאחר השיחה הארוכה עולים בי תהיות רבות.

לאחר המהלך שעשיתם בהתאחדות בעניין החלוקה של מועדונים לפי דרג, מועדון כמו קרית גת שייצא לא מעט שחקנים לליגת העל, חוזר להיות בדרג הנמוך בליגת שפלה או דן במקום להישאר במרכז. למרות שהציעו לו להגיש ערעור על כך הוא כנראה יוריד הילוך וילך על מהלך כלכלי ופחות מקצועי לצערו.

 מדוע להמשיך להשקיע בהישגים קבוצתיים? אם נהייה טובים מידי יראו אותנו סקאוטיים במשחקים ואחרי שנה הקבוצות יכולות להתפרק (אולי לא אנחנו כי האוכלוסייה שונה) כי מועדונים גדולים ייקחו מאיתנו את כל השחקנים המוכשרים ולא נקבל על כך תגמול לשפר את המצב הכלכלי של העמותה.

מדוע להשקיע בילד 5 שנים? ואחרי שנתיים במועדון גדול הם יקבלו עליו את השכר? למה לחפש מאמנים טובים ולא לייצר כסף??

אני חושש שהיעדר תשוקה להצעיד קבוצות להצלחות ולתת גאווה מקומית, לא תהיה לי מוטיבציה לקום כל בוקר לפרויקט הזה.

זה וודאי יכול להיות מטרה לייצא שחקנים שיגיעו בע"ה למועדונים גדולים ולנבחרות ישראל בע"ה, אבל איזה מוטיבציה תהיה עכשיו לצמצם כמות ילדים בקבוצה כדי להביא גם הישגים קבוצתיים?

למה לי? לא עדיף לי מבחינה כלכלית להכניס כמה שיותר ילדים לכל קבוצה ולרדת מההישגיות?

לא כדאי לתת לכולם לשחק שווה בשווה ולהפוך את הפרויקט לרווחי יותר? הרי מה הטעם להשקיע בקבוצות אם אין לאן להתקדם מבחינת מועדון?

וגם אם ננצח כל משחק 10:0 לא בטוח שתקדמו אותנו ובטח נפספס את המטרה השנייה. להעצים ילדים חלשים יותר, לתת במה לשחקנים חסרי ביטחון, ובעיקר בעיקר ללמד ונתרכז רק בתוצאות??? 

אם כי ברור מדוע עשיתם את הצעד הזה, כדי לא להפוך ילדים לבני ערובה במועדונים. אבל מה עם התגמול/השכר על פיתוח והשקעה עצומה בילדים שחלקם אף לא משלמים ואנחנו מטפחים אותם? למה אי אפשר למצוא פתרון ביניים? אולי לקבוע תעריף אחיד ותגמול/תשלום מסוים אחיד קבוע עבור כל שנה שילד קיבל כלים/במה/השבחה/השקעה במועדון שבו גדל?

על אף שהשינוי מובן בעיניי לטובת הילדים/שחקנים, עדיין יש אי הכרת הטוב כלפי מי שהשקיע בהם! צריך למצוא נוסחה גם לתגמל את במועדונים שטיפלו והשקעו בילדים האלה למתקדמים בזכות המועדון בו גדלו!

יש פה כפיות טובה והדבר יגרום פעולות הפוכות מרצון לקדם ילדים במועדונים קטנים ויגרום לנו לחשוב בצורה יותר כלכלית מאשר מקצועית. חבל חבל.

הצעה: שחקן שיגיע לבוגרים או יימכר בעתיד יקבל סכום קבוע מראש לפי קריטריון שיקבע מראש או תהיה חלוקה בין המועדון שגידל למועדון שקידם. הרי הוא לא הגיע למועדון גדול ישירות. מישהו דאג ועמך כדי שיגיע לשם!

אשמח לשמוע מכם דעה או תובנה אחרת".

בנוסף מוסיף טל: "ילדים מוכשרים מהפריפריה, שאין להם אמצעים לנסוע 5 פעמים למרכז, לא יזכו לשחק ברמות הגבוהות כי יאלצו לפרוש מכדורגל.

רוב הילדים וההורים מעדיפים להתאמן בקבוצה טובה באזור המגורים שלהם. השינוי יגרום לילדים רבים להישאר במועדונים לא מפותחים בגלל שלא תהיה מוטיבציה לקדם אותם והם לא יתפתחו להיות שחקנים ברמה גבוהה למעט בודדים ונדירים שיעשו זאת, כאשר בשורה התחתונה – הכדורגל הישראלי והנבחרות יפסידו עם השנים מאות ואלפי כישרונות".

ומה דעתכם בנושא?