דוח מצב – איזו מחלקה הצליחה ביותר

לא אחת עולה השאלה, מי מחלקת הנוער המובילה בישראל? האם בכלל אפשר לענות בצורה מובהקת על השאלה הזאת?

עם השנים יותר ויותר מועדונים מעניקים מעטפת רחבה ומקצועית לדור ההמשך של הכדורגל הישראלי, עם צוות מקצועי רחב ומגוון שכל תפקידו לקדם את הכישרונות הצעירים ולייצר שחקנים איכותיים שיתנו את הטון במעבר שלהם לדבר האמיתי – שחקן בוגרים מקצועי.

בעונה מסוימת אפשר להצביע על מחלקה אחת שהיא לכאורה המחלקה המובילה, לדוגמא מכבי חיפה שזכתה בשלוש אליפויות בארבע העונות שקדמו לעונה הנוכחית ובעונה האחרונה הקפיצה לבוגרים את ענאן חלאילי (2004) עילי פיינגולד (2004) זיו בן שימול (2004) כשגם שריף כיוף (2001) עילי חג'ג' (2001) וסוף פודגוראנו (2002) הם תוצר מחלקת הנוער הנהדרת של הירוקים מהכרמל.

ובעונה אחרת אפשר להצביע על מכבי ת"א שסיפקה לקבוצה הבוגרת את אוסקר גלוך (2004) רוי רביבו (2003) ודור תורג'מן (2003).

כאשר המשכיות היא מילת המפתח במיצוב מחלקת נוער כמחלקה מובילה, ניסינו בכל זאת להתבונן על ההישגים של המחלקות בעונת 23-24 ולבחון מי המחלקה שהצליחה ביותר בעונה החולפת.

המחלקה המובילה – מכבי פ"ת

עם אליפות ליגת העל לנוער לאחר עליונות בפער גדול משאר קבוצות הליגה לאורך העונה כולה, זכייה בגביע המדינה עם נערים א' ודאבל של קבוצת נערים ב', אך חשוב יותר מכל שילובם של לירן חזן (2006), ניב יהושע (2005) וגיא דיזנט (2005) בקבוצה הבוגרת שזכתה בגביע המדינה כאשר לירן חזן הוא מלך השערים של הקבוצה במפעל – אין ספק שמחלקת הנוער של מכבי פ"ת היא המחלקה המובילה לעונת המשחקים 23-24.

הלוזונים ממשיכים להוכיח שנה אחר שנה עד כמה השקעה במחלקת נוער דרמטית להצלחת המועדון כולו ועד כמה פיתוח שחקנים יכול להיות מנוע צמיחה אדיר למועדונים, בפרט לכאלה שאין להם תקציבים גבוהים או עשרות רבות של אלפי אוהדים שמכניסים כסף רב למועדונים ממכירת מנויים.

עם לא מעט כישרונות שהכניסו כסף רב לקופת הבעלים, כשהגרעין של קבוצת הבוגרים מושתת על בוגרי המחלקה שהחזירו את הקבוצה הבוגרת לליגת העל והשנה אף הגדילו לעשות שהניפו את גביע המדינה לאחר 72 שנים, במכבי פ"ת כבר קוצרים את הפירות כאשר במבט לשנים הקרובות, ההישגים של החטיבה העליונה של מכבי פ"ת מצביעים בית היוצר של הלוזונים ימשיך לספק כישרונות לקבוצה הבוגרת.

ראוי לציין, שוב תוך מתן דגש על הצורך בהמשכיות, בפתח תקווה צריכים להתבונן על השליטה של הצהובים מתל אביב בחטיבה הצעירה, שם עדיין יש מקום לשיפור במחלקה המלאבסית, כאשר בלט מאוד היעדרותן של קבוצות החטיבה הצעירה, קבוצות נערים ג' ומטה, במעמד גמר גביע המדינה.

מכבי ת"א מציגה: העתיד נראה ורוד או יותר נכון צהוב

זה נכון שתוצאות בחטיבה הצעירה הן הדבר הפחות חשוב, וההתמקדות בפיתוח השחקן צריכה להיות ראשונה במעלה, אך במשחק תחרותי בלתי אפשרי להתעלם מתוצאות שהן אינדיקציה להתקדמות של השחקן כפרט ושל הקבוצה ככלל.

אם נתבונן על ההישגים של המחלקה הצהובה של תל אביב, אפשר להגיד בצורה חדה וברורה שהפוטנציאל הגדול נמצא כעת בקרית שלום.

קבוצת נערים ג' (2009) של מכבי ת"א העפילה לגמר הגביע, קבוצת ילדים א' דרום (2010) זכתה בדאבל, קבוצת ילדים ב' דרום (2011) זכתה בדאבל, קבוצת ילדים ג' צפון (2012) זכתה באליפות וקבוצת הדרום שסיימה במקום השני בליגה זכתה בגביע המדינה, וקבוצת טרום א' צפון (2013) עם זכייה בדאבל כאשר הקבוצה הדרומית סיימה את הליגה במקום השני ונוצחה בגמר הגביע על ידי אחותה הצפונית – היתרון המובהק של קבוצות המחלקה הצעירה של מכבי ת"א ניכרות לעין.

הפועל פ"ת ובית"ר טוברוק: המחלקות עם קפיצת המדרגה הגדולה ביותר

לא פחות מ-4 מחלקות השלימו עם תום עונת 23-24 טריו שהציב את כל קבוצות המחלקה ההישגית שלהן בליגת העל בעונה הבאה.

הגדילו לעשות הפועל פ"ת אשר קבוצת הנוער זכתה באליפות נוער לאומית דרום וקבוצת נערים א' (2007) זכתה באליפות נערים א' ארצית דרום והעפילו לליגות העל, כך שבעונת המשחקים 24-25 כל קבוצות המחלקה תשחקנה בליגת העל. ובית"ר טוברוק שקבוצת הנוער שלה זכתה באליפות נוער לאומית צפון וקבוצת נערים א' (2007) הצליחה דרך המבחנים מהמקום ה-2 להדיח את בני סכנין מליגת העל ולזכות בכרטיס הנכסף לליגה נערים א' על, כשגם הנתניתיים חוזרים בכל השנתונים לליגת העל.

אין ספק שהעבודה הנעשית בהפועל פ"ת תחת הדרכתו של המנהל המקצועי גילי לבנדה נשאה פרי וכעת בהפועל פ"ת יצטרכו לשמור על המשכיות ולתקוע יתד ולשמור על מקומם בליגות הבכירות.

גם הפועל רמה"ש והפועל כפ"ס השלימו רצף בליגות העל זאת לאחר שקבוצת נערים ב' (2008) של רמה"ש זכתה באליפות נערים ב' ארצית דרום וקבוצת נערים א' (2007) של הפועל כפ"ס זכתה באליפות נערים א' ארצית צפון עם מאזן חסר תקדים של 100 אחוזי הצלחה והעפילו לליגת העל.

המאכזבת – הפועל ב"ש

לא מוסבר כיצד בהפועל ב"ש, בירת הנגב, מועדון כל כך חשוב בכדורגל הישראלי, מי שיכולה וצריכה לפתח ולגדל את הכישרונות הרבים הגדלים בדרום הארץ, מועדון שמנוהל היטב בבוגרים ונמצא בקדמת הבמה כבר מספר שנים, לא מצליחים להתרומם ולפתח מחלקה ראויה למועדון הצמרת.

קבוצת הנוער נאבקה שוב על חייה בליגת העל, קבוצת נערים א' שנתון 2007 ושהיה שנתון איכותי ואף זכה באליפות בהיותם בילדים א' סיים את העונה במקום ה-11, וקבוצת נערים ב' סיימה במרכז הטבלה. כאשר במספר עונות אחרונות, ישנה תחלופת מאמנים במהלך העונה, הליך שאינו שגרתי במרבית המחלקות המובילות במחלקות הנוער.

הקבוצות ההישגיות של הפועל ב"ש חייבות להיות בחמישייה המובילה בכל שנתון, לאור הפוטנציאל הרב והוואקום הקיים בנגב, הפועל באר שבע צריכה לייצר תנאים אטרקטיביים שישאירו את הכישרונות הצעירים בדרום הארץ ולא כפי שקורה כיום שהכישרונות הצעירים נודדים צפונה גם במחיר לא פשוט שהשחקנים והמשפחות משלמות, עם הנדידה של הנערים והילדים הצעירים לתנאי פנימייה במועדונים אחרים בארץ.

אלונה ברקת, מי שהצליחה להפריח את השממה בנגב ולהצעיד את הפועל ב"ש לצמרת הכדורגל הישראלי יכולה וצריכה לעשות בדק בית כדי להציב את המחלקה שלה במקומה הראוי.

היהלומים מנתניה – Top 5

עם עבודה שקטה ויסודית מחלקת הנוער של מכבי נתניה התבססה בטופ 5 של מחלקות הנוער בארץ. אחרי מכבי פ"ת, מכבי חיפה ושתי התל-אביביות מכבי והפועל, היהלומים מנתניה בהחלט ראויים להיכלל ברשימת חמשת המחלקות המובילות בארץ.

קבוצת הנוער עונה שנייה ברציפות מסיימת בצמרת ליגת העל, כאשר עונה לאחר שסיימו כסגני אלופים העונה הקבוצה סיימה במקום ה-5, קבוצת נערים א' (2007) רק בשל הפרש שערים הפסידה את האליפות למכבי ת"א, קבוצות נערים ב' ונערים ג' סיימו במקום ה-5 בליגה הבכירה, ובשנתוני הילדים קבוצת ילדים א' (2010) סיימה במקום השני כשהיא משיגה כ-90 אחוזי הצלחה בדרג הראשון וקבוצת ילדים ב' בשנתם הראשונה ב-11 על 11 סיימה במקום ה-6.

אם המשכיות היא מילת המפתח – אז בנתניה בחלט יכולים להגיד שהם נמצאים על המסלול הנכון. האם הגעתו של בני לם תוביל את היהלומים לטופ 3? ימים יגידו.

לסיום – אופטימיות

בכללי, במרבית מחלקות הנוער, בוודאי בדרג הראשון, ישנה התקדמות עצומה באשר למעטפת המקצועית וההשקעה בפיתוח הכישרונות הצעירים. פחות מועדונים רואים את מחלקת הנוער כמקור הכנסה למימון הקבוצה הבוגרת או כיסם האישי, ויותר ויותר מועדונים מבינים שהעתיד שייך לצעירים ובארץ ישנם כישרונות לא פחותים מאשר בארצות אחרות, שאת חלקן אנחנו אף רואים על גבי המקרנים ביורו האחרון.

אם מועדונים ימשיכו להשקיע בצוותים מקצועיים מיומנים, הכנסת טכנולוגיה עדכנית כחלק בלתי נפרד מתוכנית האימונים וישאפו לתהליך שיפור מתמיד השואף למצוינות, יש מקום לקוות ולהאמין שסופסוף נמצא את מקומנו באחד הטורנירים הגדולים, לא רק בשנתוני הנוער והנערים, כי עם בבמה המרכזית עם הנבחרת הבוגרת.