בצל הקורונה, אליפות נוספת לקורן

הודעת ההתאחדות על סיום הליגה נתנה את האות לארז קורן להתראיין. כדי לשמור על פרופיל נמוך וכדי ששום דבר לא יסיט אותו מהמטרה- במהלך העונה ארז העדיף לדבר רק על המגרש.

את קריירת האימון הוא החל בעוצמה חולון ושימש שנתיים כמאמן הנוער. מאז אותן שנתיים, אותן הוא מגדיר "השפשוף שלי באימון", הוא לא מפסיק לקטוף תארים.

ארז עבר לאמן את קבוצת הנוער של מכבי 'קביליו' יפו, שם זכה עם הקבוצה באליפות הראשונה של המועדון היפואי שהוקם מחדש. שנה לאחר מכן הוא אימן את קבוצת נערים א' של מכבי שוהם, עימה זכה באליפות כנגד כל הסיכויים. לאחר מכן קורן עבר לקבוצת נערים ב' של רמת השרון, שם הוא הבטיח את ההישארות בליגת העל כבר במחזור ה-23 כשקבוצתו כבשה לא פחות מ-80 שערים.

הרומן של ארז עם הפועל פ"ת החל לפני שלוש שנים, כשעבד במועדון כמאמן החלוצים של מחלקת הנוער. "כבר אז התחברתי ל-DNA של המועדון" הוא אומר. "המועדון מנוהל באווירה משפחתית וצנועה, הכול מנוהל בגובה העיניים". כאשר השנה, קיבל ארז לידיו את קבוצת נערים ב' של המועדון וביחד הם לקחו אליפות ועלו לליגת העל.

ארז, מסתבר, הוא מסוג המאמנים שמסמנים מטרות ודואגים לממש אותן לפני שעוברים הלאה. "יש המון כבוד ביני לבין השחקנים שלי" הוא אומר. "במגרש אני מאמן אך מחוץ למגרש אני חבר של כל אחד מהשחקנים. למדתי שהומור מוריד מתח ודרך הומור העברת הידע נקלטת הרבה יותר טוב. ולכן יש לנו חלקים באימון שמלווים בצחוק. אני מאמין בשקיפות מול השחקנים, כל שחקן הוא ילד לפני הכול ועוד לפני שהם כדורגלנים הם צריכים להיות בני אדם".

ארז, שנתון 2004 היה בשנה שעברה בצמרת טבלת נערים ג' שרון – מקום רביעי, מה היו המטרות של הקבוצה בתחילת העונה הנוכחית? באיזה שלב הבנתם שהאליפות שלכם?
"כמובן שהמטרה מתחילת העונה הייתה לעלות ליגה. אני חושב שמועדון כמו הפועל פ״ת מקומו בליגה הבכירה. אני בטוח שלפחות חצי ליגה הציבה לעצמה מטרה לעלות ליגה. אני שמח שידנו הייתה על העליונה בתום העונה.

אני חושב שהניצחונות על כל קבוצות הצמרת הוכיחו לנו שאנחנו מסוגלים. היו רגעים לא קלים והמון משברים וקשיים. הרגע הקשה ביותר לטעמי היה הפציעה הקשה של סייפן לביא שהוא אחד משני הקפטנים שלנו עם פתיחת הסיבוב השני. באמצע משחק החוץ שלנו בבאר שבע במצב של 1:1 סייפן נפצע והשחקנים לא ידעו מה לעשות, הם הסתכלו עליו ובכו, הייתה שם סיטואציה לא קלה בלשון המעטה – הוא סובב את הברך וכתוצאה מכך קרע את הרצועה הצולבת ואת המיניסקוס, פציעה שהשביתה אותו עד תחילת העונה הבאה.

הייתי חייב לנתק את הרגש ולנהל את האירוע בצורה אחראית. אספתי את כולם חיזקתי אותם ולשמחתי למרות הפציעה ידענו להביא בסופו של דבר את הניצחון.

הניצחון מול בית"ר נורדיה בחוץ במחזור ה-20 במצב של 1:1 בעשרה שחקנים מהדקה ה-30, היה רגע שבו הבנתי שהשחקנים שלי בנויים מחומר אחר, חומר של אלופים".

מה דעתך על החלטת ההתאחדות? בהתחשב בעובדה שלולא ההחלטה לא בטוח שאתם הייתם עולים ליגה. ההפרש לטובתכם עמד על 5 נקודות אבל תיאורטית כשיש עוד 21 נקודות בקופה הכול אפשרי
"למרות שהיינו בהפרש של חמש נקודות הייתי שמח יותר אם האליפות הייתה מוכרעת על הדשא. לטעמי בהתאחדות מיהרו עם ההחלטה. ימים יגידו אם זאת הייתה החלטה נכונה.
תאורטית אני מסכים עם דברייך. אבל בשטח אנחנו היינו הקבוצה החזקה בליגה שניצחה את כל קבוצות הצמרת וסיימה בתיקו רק עם הפועל הרצליה. הטבלה לא משקרת! לשמחתי הקבוצות אחרינו לא גילו מספיק אופי ויציבות".

איך זה שמהקבוצה האלופה לא יצא מלך השערים של הליגה?
"אני חושב שמה שאפיין את הקבוצה שלנו זה הביחד שלנו והעובדה שלא היינו תלויים בשום שחקן כזה או אחר. האחווה ושמחת החיים של השחקנים שווה יותר מהכול. העונה 17 שחקנים התחלקו בשערים, שזה הישג אדיר לקבוצתיות שלנו".

בראש טבלת הצהובים בליגה אפשר למצוא את לי ים עמרני שחקן הקבוצה שחולק את מלכות הצהובים עם רועי אילון מגדנע ת"א, שניהם עם 8 צהובים. האם המטרה מקדשת את האמצעים והרצון לנצח חזק מהכול?
"אנחנו קבוצה שמשחקת מאוד טקטי, בוגר ופיזי כבר בגיל צעיר. העובדה היא שלא ספגנו ברוב המשחקים יותר משני שערים במשחק, לעומת קבוצות צמרת אחרות בליגה שספגו רביעייה וחמישייה. לגבי לי ים עמרני הוא הלב של הקבוצה. הוא קשר אמצע ובשל תפקידו סופג צהובים. הוא שחקן שעשה התקדמות אדירה והוא ילמד לקבל פחות צהובים. הילד אוהד שרוף של הפועל פ״ת, הלוואי ויגשים את החלום שלו להגיע לשחק במדי הבוגרים".

העלית את הקבוצה לליגת העל אך בשנה הבאה שחקני שנתון 2004 ישחקו בנערים א' שנה נוספת בליגה ארצית. איך מעלים לשחקנים את המוטיבציה לשחק שוב בליגה הארצית?
״הילדים שלנו יודעים את האידאולוגיה של המועדון, שהיא לקדם כמה שיותר שחקנים לקבוצה הבוגרת. שנתון 2004 היום נחשב לדור העתיד. השחקנים שלי מבינים וגאים לשחק שוב בליגה הארצית ויודעים טוב מאוד שבמועדון מצפים מהם להרים את מחלקת הנוער לרמות הגבוהות שהמועדון ראוי לו. בהפועל פ״ת כל השחקנים יודעים שאפשר להצליח ולהגיע לנבחרות הצעירות ולבוגרים גם דרך הליגה השנייה, הדוגמא הטובה ביותר היא שחקני הנבחרת משנתון 2003 שהוקפצו לנוער – השוער רן חשפיה והחלוץ בר נאוי ששיחק כבר בגיל נערים א' בקבוצה הבוגרת ועונה שלמה בקבוצת הנוער".

כמאמן, אם זה היה תלוי בך -היית מעדיף לאמן את נערים ב' בליגת העל או להישאר עם הלוחמים שלך בארצית ולנסות לשחזר את ההישג?
"כמובן להישאר עם השנתון 2004".

העפלתם לרבע גמר הגביע והייתם אמורים להתמודד מול טוברוק מליגת העל. האם ההגעה לרבע הגמר היא בשל הגרלה נוחה? או שאין זה מקרה ויש לשנתון 2004 מה להציע בליגת העל?
"הגרלה נוחה? לא מסכים. הגענו בזכות לרבע הגמר ואני בטוח שזה לא היה נגמר שם. התוצאות בגביע הוכיחו שיש קבוצות בליגת העל שלא היו משיגות את המקום הראשון בליגה הארצית".

שנתון 2005 נערים ג' שפילסתם לו את הדרך לליגת העל, התמודד השנה בליגת שרון והגיע למקום התשיעי. האם שנתון שמתמודד בתחתית ליגת שרון יהיה מספיק בשל להתמודד בליגת העל?
"כשאימנתי ברמה"ש את נערים ב' 2001, הם היו שנה לפני כן במקום האחרון בליגת שרון עם 9 נקודות. כולם לא האמינו שנצליח לשרוד עם ארבע יורדות ועשינו זאת על ידי כדורגל התקפי וחיובי. אני סומך על הצוות במועדון שלנו שיצליח להביא את שנתון 2005 לעונה מוצלחת"

מה סוד האליפות שלכם?
"ראשית אני חושב שההחלטה של המועדון לצרף עוזר מאמן לכל קבוצה היא החלטה מבורכת. זכיתי בשניר נייברג בן ה-24 שלדעתי צפוי לו עוד עתיד גדול. שניר לא היה עוזר שלי הוא היה מאמן יחד איתי. קשה להאמין, אבל היה לנו שיתוף פעולה מלא בדיוק כמו דראפיץ וברדה. השילוב בינינו עשה פלאים בקבוצה. כך הילדים למדו מאתנו שעבודה בלי אגו היא עבודה מנצחת. אני תמיד אומר, ביום שהשחקן האחרון בספסל שלנו יקפוץ ראשון בגול שלנו, אז אנחנו נדע שעלינו על דרך המלך.

יש לציין כי החיבוק החם של שחקני הבית לשחקנים החדשים שהגיעו העונה לקבוצה הוכיח שיש פה עסק עם ילדים מקצוענים. מעולם לא היה סקנדל אצלנו בחדר הלבשה, למרות כל המתח והתחרותיות השנה עם סגל של 23 שחקנים, תאמיני לי שזה לא קל לא להלביש 5 שחקנים כל שבוע. הילדים ידעו שהמטרה שלנו להצליח היא לפני הכול.

בנוסף אני חושב שההצלחה נבעה מכבוד הדדי שלנו לאורך כל העונה, מהראשון לאחרון השחקנים, באופן שווה ועל יד עבודה בשקיפות מול השחקנים. כולם ידעו שההחלטה ביום חמישי היא – מי שבכושר הכי טוב השבוע הוא בסגל. ולזכותנו כמאמנים תמיד הלכנו עם האמת שלנו והילדים ראו זאת.
זה הבסיס ליחס הנדיר שיש לנו עם השחקנים האלופים האלה. לילדים היה כיף לבוא למועדון ולכל אימון וההוכחה לכך שראינו אותם באים שעה וחצי לפני האימון והולכים שעה אחרי. אמרתי לך יש במועדון אוירה משפחתית ופשוטה שאין בהמון מועדונים בארץ".

משהו לסיכום?
"אני רוצה להודות לכל העוסקים במלאכה שעזרו לנו להגיע למקום שהגענו. ראשית למנכ"ל רועי אלרום שהיה איתנו בכל נושא. לאיציק כהן יו"ר מחלקת הנוער שלטעמי הוא האוהד הכי שרוף שלנו. ליוגב איטח שעזר ביד רחבה בכל מענה ולכל בקשה של הילדים.
לפרדי דוד המוח המקצועי שתמיד ידע לתת מהניסיון והידע שלו בדרך של צניעות וסבלנות. לאלמוג נמשיץ מאמן הכושר. לשניר דורי מאמן השוערים. לקלמי סבן מאמן ההגנה, להרצל שאול מאמן הטכניקה. לכל צוות הסקאוטינג בראשות דולב כביר ורועי קוסוי, ולצלם בני לביא שבזכותו יש לילדים מזכרת לכל החיים"