במחלקות הנוער מביאים לדשא את הנשמה

קבוצת נערים א' במועדון גדנ"ע, עשתה אשתקד עונה יפה בליגה ארצית דרום והתמודדה בחלק העליון של הטבלה. מבין הקבוצות התחרותיות במועדון, זו הקבוצה שהסבה הכי הרבה נחת לקברניטי המועדון בשנה שחלפה. לעומתה, קבוצת נערים ב' במועדון, עברה שנה לא פשוטה כאשר אחרי עשרה מחזורים, כשבאמתחתם 3 נקודות בלבד, הוחלף המאמן במועדון והשחקנים שעברו טלטלה הוכיחו אופי וגילו בגרות ואחריות כשהחלו לצבור נקודות, במטרה לנסות לחלץ את הסירה הטובעת ממעמקיי הים. אך, אובדן הנקודות של המחזורים הראשונים הורגש והקורונה עצרה לקבוצה את התנופה.

רוני זריהן אחראי על השיפור במצבה של הקבוצה, והוא ימשיך עימם על הקווים גם השנה כשידריך אותם בנערים א' והם ירצו לשחזר את הישגיה של נערים א' אשתקד.

רוני גדל במחלקת הנוער של גדנע יהודה ובשנותיו הראשונות כמאמן אימן קבוצות בוגרים – עוצמה חולון, בני יפו, ומכבי חולון אותם העלה לליגה ב'. אח"כ עבר לאמן במחלקת הנוער בבת ים, ובמשך עשר השנים הבאות אימן את הנערים והנוער במועדון. בדרך לגדנ"ע הוא עוד הספיק לעבור בנוער של מכבי יפו. "אין הבדל גדול בין נוער לבין בוגרים" הוא אומר, "לבוגרים יש קצב גבוה יותר, צוות האימון שלהם גדול יותר, אך כל מועדון שמכבד עצמו נותן תקציב גדול לנוער מכיוון שזהו העתיד".

איפה רוני מביא את עצמו יותר לידי ביטוי- בנוער/נערים או בבוגרים?
"התחברתי יותר למחלקת הנוער. כשאימנתי בבוגרים, היו מבטיחים להם משכורות וכשהם לא קיבלו כסף הם לא באו לאימון, ואתה הופך למאמן בלי שיניים. בנוער, אין משכורות לשחקנים והם מביאים לדשא את הנשמה. לקדם שחקנים משנתון נערים לנוער ובעתיד לראות אותם מצליחים, זהו אתגר גדול, וטוב לדעת שאתה משפיע על שחקנים ושותף להצלחה שלהם".

רוני, בשנה שעברה הגעת במהלך העונה לקבוצת נערים ב' במועדון, קבוצה שצברה 3 נקודות בלבד. סביר להניח שהשחקנים היו שבורים וחסרי בטחון. כיצד מצליח מאמן להחדיר בטחון לשחקניו?
"הדבר הראשון שעשיתי היה שיחות אישיות ומשמעת קבוצתית וטקטית. השחקנים קיבלו עזרה מרן המאמן המנטלי של המועדון. הצלחתי לשנות לשחקנים גישה והצבנו לנו מטרה שבועית כל משחק. השחקנים רצו וזה נתן לנו דרייב. כל שבוע ראינו שהביטחון עלה לשחקנים יותר. התמודדנו כשווים מול כל קבוצות הליגה, והייתה לי תמיכה מהמנהל המקצועי משה פיזנטי, ומאמן הכושר שלומי אלבז".

אילולא הקורונה הקבוצה שצברה 18 נקודות ב- 23 משחקם הייתה יורדת ליגה וזאת בשל איבוד הנקודות במשחקים הראשונים טרם הגעתך. בהתחשב בעובדה שהשחקנים הם אותם שחקנים, מה שינית בקבוצה שגרם להם להתייצב ולהיראות כמו קבוצה?
"מבחינה מקצועית שיניתי תפקידים לשחקנים, הייתה תחרות על ההרכב וחדר ההלבשה היה מגובש חברתית ותחרותית. הליגה הייתה מאוד קשה. במשחק הראשון שלי שיחקנו נגד נס ציונה, לאחר 3-0 במחצית הצלחנו להשוות. נגד ראשל"צ הסתיים 0-0 כשהחמצנו פנדל, ניצחנו את מכבי הרצליה 4-1, ואת ק.גת 2-1. היו גם הפסדים אך למדנו מטעויות ובכל משחק השתדרגנו".

השנה אתה ממשיך עם הקבוצה לנערים א' במועדון. זו שנה מאתגרת שבסופה יעלו השחקנים לקבוצת הנוער. מה הם החיזוקים שנעשו? ומה הן הציפיות שלך מהעונה הנוכחית?
"המטרות בקבוצת נערים א' הן להישאר בליגה ולקדם שחקנים לנוער. לגביי חיזוקים לא קל להביא שחקנים ובימים אלו ישנם כמה נבחנים".

גדנ"ע – מועדון שנעשים ניסיונות על ידי הקברניטים להחיות אותו ולהחזיר עטרה ליושנה. כיצד מרגיש מאמן במועדון שלא נימנה בין המועדונים המובילים בארץ מבחינת הישגים ומבחינת תקציבים? האם האתגר גדול יותר?
"מועדון גדנ"ע שואף לקדם שחקנים ולחנך לתרבות ספורט. מבחינה אישית כל עוד אני יכול לגרום לשחקנים להנות ולחייך, לקדם אותם ברמה האישית והקבוצתית אני אמשיך להעביר להם את הדרך שלי וזהו בהחלט אתגר".

רוני, אתה בן 60 והיום העולם שייך לצעירים. עד מתי תמשיך לאמן? והאם הגיל שלך הוא ניסיון או חיסרון?
"הגיל לא קשור והוא לא פרמטר. רכשתי המון ניסיון במשך השנים ואני משתמש בניסיון הזה. אני מכבד כל מאמן צעיר ומבוגר. הכל תלוי בסופו של דבר בהצלחה של המאמן, ואגב, הניצחון הוא לא הדבר החשוב ביותר. המטרה היא הניסיון לקדם את השחקנים. חשוב שהשחקנים יגידו לא לאלימות ותפקידו של המאמן לגרום לכך".

נראה אותך ביום מן הימים חוזר לבוגרים?
"כשתהיה הצעה רלוונטית אני אשקול אותה ואשמח. עד אז, ורגע לפני העלייה לכר הדשא בשבת לסיבוב הראשון במשחק הגביע עם בני אשדוד, אני רוצה להודות ולפרגן למועדון גדנ"ע, להנהלה ולצוות המאמנים. כי גדנ"ע זו משפחה".