"אל תסכימו לאמן בשכר נמוך וללא חוזה"

לכדורגל הישראלי יש הרבה בעיות. ולא! אינני מתיימרת להיות זו שתפתור את הבעיות ותרפא את הכדורגל החולה בארץ. אולם- אני מעוניינת להציף בעיה שנשמעת ברחוב הספורטיבי חדשות לבקרים.

בשנים האחרונות יש תהייה בקרב ציבור אוהדי הכדורגל מדוע הכדורגל לא מתקדם כמצופה, לא מתקרב לרמות האירופאיות ואפילו נופל בחלקו מהליגות הבינוניות באירופה.

הסיבות שונות ומגוונות, ואל לנו לשכוח שאפילו המדינה לא לוקחת את הספורט ברצינות הראויה ולא משקיעה בו. בטופ הבעיות כדאי לבדוק דווקא את משכורות המאמנים ורמתם, והאם יש התאמה בין המשכורות לרמת ההתפתחות של המאמנים.

אחת הקלישאות הנפוצות היא שמאמני כדורגל באים לעבוד מתוך אהבה לדבר, ועל כן השכר הוא פחות חשוב. אז נכון שחשוב שמאמן יאהב את הענף ויאהב לאמן, אך האם המועדונים מודעים למצב ולכן מציעים משכורות נמוכות? האם מאמן ״אוהב ענף״ הוא גם מספיק מקצועי? והאם מועדונים בכלל מחפשים מאמנים מקצועיים או מעדיפים אותם בעלי משכורת נמוכה?

בואו ננסה לפרוט את הדברים: מאמן עם משכורת נמוכה מקצועי ובעל ידע, יאהב ככל שיאהב לאמן, אך בסופו של דבר עבודה קשה ששכרה נמוך ואינו מתגמל, תייאש אותו והוא יעמוד בפני החלטה אחת משתיים- לפרוש מהענף או להתקדם לאמן בוגרים. בכל אחת מההחלטות השנתון הצעיר יאבד מאמן בעל ידע, וכך יוצא שדווקא בשנתונים בהם לומדים את הבסיס ושם אמורים להתחיל להתפתח, אין מספיק מאמנים ראויים מהסיבות שציינתי.

מדריך מתחיל אשר רוצה להשתלב בענף יעבוד במשכורת נמוכה העיקר לעבוד. כמה הוא יהיה מקצועי? לא מספיק ולא באשמתו.

ואולי מאמנים כאלו זקוקים להכוונה ומישהו בכיר לידם? בתיאוריה כן, במציאות של הכדורגל שלנו זורקים אותם לבד למים ולכן אותם מאמנים עם רצון ככל שיהיו לא ידעו להעביר את התכנים המקצועיים בצורה טובה, והנה שוב ילדים צעירים בשלב הכי קריטי לא מתפתחים כפי שהיה רצוי.

אנשים חושבים שמאמן מגיע לאימון מעביר אותו והולך הביתה. בואו נעשה סדר בדברים: מאמן מגיע כמעט שעה לפני אימון, יושב עם העוזר שלו (במידה ויש כזה), פוגש את השחקנים לסמול טוק, לאחר האימון מדי פעם שיחות אישיות עם ילדים, הורים, מנהל מקצועי. בנוסף כמובן יש אסיפות מאמנים, פגישות עם מנהלי מחלקה ועוד ועוד. וכל זה עוד לפני שדיברתי על ניתוחיי וידאו ולמידה מטעויות כדי להעביר מסרים לשחקנים.

יש כמובן גם את השבת. אותו יום שבתון שכולנו מחכים לו, הוא נושא כאוב בבתים של מאמנים רבים ובעיקר אלו הנשואים. חצי שבת של מאמן כדורגל נעה סביב המשחק, מה שמותיר זמן מועט למאמן להיות עם משפחתו, ולא דיברנו על כך שבמהלך השנה אין למאמן אפשרות לצאת לחופשה עם המשפחה כי הוא מפסיד אימונים ומשחקים.

הכדורגל בשל כך גורם לחיכוכים וללא מעט בעיות בבתים רבים. אם נעשה מאזן של רווח והפסד-  נגלה כי במקרה שלנו – המינוס גדול מהפלוס.

ימין לירן ג׳אן בן 35 נשוי+2, מאמן כבר 15 שנה. אימן במחלקות הנוער עירוני רמלה, בני לוד, ביתר ר״ג, מכבי פ״ת, מ.ס אשדוד וראשל״צ בכל שנתוני הגיל. הוא בעל תעודת UEFA A והוא מייצג בדבריו ציבור מאמנים רב, זועק את זעקת המאמנים וכואב את כאבם:

"נושא השכר הוא נושא לוקה בחסר בקרב אוכלוסיית המאמנים. השכר זעום ונמוך, אינו אחיד ואינו תלוי תעודה או ניסיון. השוק פרוץ ופתוח לטוב ולרע וכך כל אחד יכול לסגור לעצמו שכר מול המועדון בצורה חופשית.

המצב נובע מעודף גורמי הסמכה והכשרה בשוק, אשר גורמים לזילות בקלות בלתי נתפסת להוצאת התעודה, ללא קשר ליכולת או ניסיון וידע. וזאת במקום שיהיה מקום אחד מסודר עם תנאי קבלה ומעבר גבוהים שיעמיד סטנדרט רציני ויחזק את השוק.

הבעיה העיקרית מעבר לשכר עצמו היא מוסר התשלומים בחלק מהמועדונים והעובדה שמאמן מקבל שכר רק 9/10 חודשים בשנה ואינו יודע האם בעונה הבאה יקבל את אותו שכר או יעבוד באותו מועדון.

כל החלפת בעלים, מנהל מקצועי או אפילו ספונסר יכולה להשפיע על שמות המאמנים והשכר שלהם, ואין בטוחה אמיתית שאכן אפשר להתפרנס מענף זה באופן קבוע.

משכורות הענף מתחלקות לרוב לפי קבוצת הגיל או מעמד המועדון. למשל בבתי ספר לכדורגל משלמים בין 1000 ל1500 ש"ח, בקבוצות ליגה השכר נע בין 2000 ל4000 כשהממוצע הוא 3500 ש״ח ברוטו. כמובן שקבוצות נוער בליגות בכירות משלמות שכר גבוה מזה, אבל אחוז המועדונים הגדולים וקבוצות הנוער הבכירות הוא קטן, וגם אדם שעובד במועדון כזה אין לו בטחון תעסוקתי שאכן בחודש הבא הוא עדין יהיה באותו מקום. אדם שרוצה לפרנס את משפחתו אינו יכול להתקיים משכר של 4000 ש"ח.

אז נכון שבאיגוד המאמנים שוקדים ועובדים בניסיון להכניס את מקצוע המאמן כמקצוע מוכר במדינת ישראל מטעם משרד העבודה, דבר שאולי יוכל לעזור לקדם את מעמד המאמן והשכר. אך עד שזה יקרה אנחנו מרגישים שמתייחסים אל המקצוע כעוד חוג.

מאמני כושר ומאמני שוערים מקבלים סכומים נמוכים גם הם, למרות שהם עובדים עם מחלקה שלמה בכל יום בשבוע. במרכז הארץ המצב חמור משאר חלקי הארץ בגלל עודף מאמנים. והכל בגלל הקלות וחוסר המחסמים להיכנס לתחום ועודף מקומות הכשרה.

יתרה מכך, בגלל שזו עבודה שנייה, המאמנים מבצעים תיאום מס או מוציאים חשבונית, כל מאמן והדרך בה בוחר: בתיאום מס יש חודשים שאני אישית שילמתי 31% מס. למשל בעונה האחרונה בנערים ג' קיבלתי 4200 ש״ח כולל נסיעות. תורידי 31 אחוזים תקבלי בערך 2800 נטו. מכיסי אני משלם נסיעות לאימון ומשחקים, ושלא נדבר על תשלומים שלא תמיד משולמים בזמן.

בנוסף,  הזוי שמאמן בבית ספר לכדורגל מקבל שכר הכי זעום. הוא הרי הכי חשוב במערכת, הוא צריך ללמד שחקנים את הבסיס. אך בשל השכר הזעום לשם באים הצעירים שעדיין לא צברו ניסיון. אגב, בגלל שהחוזה הוא ל10חודשים אין הבראה וסוציאליות.

אני בדעה שצריך לקבוע שכר מינימום לפי מדרג או תעודות או למשל לאכוף חוזה אחיד. משכורת צריכה להיות ל 12 חודשים ויש לפצות אותנו בסעיף פיצוי קבוע במקרה של פיטורים.

צריך להציב תנאי סף לרישום קבוצה אם זה בתנאי העבודה של מאמן ולאכוף זאת על ידי הפקדת חוזה אחיד מטען ההתאחדות/איגוד המאמנים, שבו יבדקו תנאי העסקה ובמקביל צריך לתת תנאי אימון ציוד ומגרשים. יש מחלקות נוער רווחיות מאוד ועל הגב של המאמנים ‏הם מגדילים רווחים״.

עיקר דבריו של ימין נשמעים מכל עבר והרבה מאמנים בליית ברירה פורשים בסופה של כל עונה.

צחי נהרדע המנהל המקצועי במכבי עתלית וחבר בהנהלת איגוד המאמנים, לקח בשנה האחרונה את המושכות לידיים בכל הקשור לשינוי מעמד המאמן והניהול השוטף של האיגוד יחד עם יתר חברי ההנהלה והיו"ר ניסים בכר, עונה לטענות ומנסה לעשות סדר ולהסביר מה באמת עושים באיגוד המאמנים. ורק כהערת ביניים ולידיעה, כל הפעילות נעשית על ידי צחי ושאר חברי הנהלת האיגוד בשש השנים האחרונות  בהתנדבות ומתוך תחושת שליחות למען המאמנים:

"כבר בקדנציה הראשונה האיגוד הוביל החלטה לפעול בחומרה כנגד מועדונים שלא יפרישו תנאים פנסיוניים למאמנים. כדי לענות על הדרישה לשעות השתלמות, איגוד המאמנים מקיים בכל עונה כ- 30 שעות השתלמות ללא תשלום (מלבד ההשתלמות השנתית באילת).

איגוד המאמנים מעמיד לרשות המאמנים חברי האיגוד שעובדים עם חוזה יעוץ משפטי ללא תשלום. בעונה האחרונה 23 מאמנים קיבלו את כספם בעזרת היועץ המשפטי לאחר שהמועדונים לא עמדו בהתחייבות על פי החוזה".

בנושא מעמד המאמן, צחי סיפר על הישיבה בכנסת עם חבר הכנסת דוידסון. בישיבה הדגיש חבר הכנסת את החשיבות של הגדרת המאמן כמקצוע והשוואת התנאים לתנאים של מורה.

יחד עם זאת צחי שב ומדגיש כי מעמד המאמן מתחיל בכל מאמן בעצמו "ברגע שמאמנים יעמדו על שלהם, ידרשו שכר ראוי ולא יסכימו לעבוד ללא חוזה או בשכר נמוך, רק כך הם ישמרו על שכר גבוה. לגבי דרישה לעבוד עם קבלות, איגוד המאמנים חבר בארגון להב, לשכת העסקים הקטנים והבינוניים בישראל שמעניק מעטפת גם למאמנים שעובדים עם קבלות״.

לסיכום, צחי מבקש מציבור המאמנים "תעמדו על שלכם. אל תסכימו לעבוד בשכר נמוך וללא חוזה, ואל תתביישו לבקש כי ביחד אנחנו כח".

ואני לסיכום רוצה לומר- מי שמעריך את עצמו יעריכו אותו. מאמנים, אתם עושים עבודת קודש. תידרשו מה שמגיע לכם , תעלו את רף הציפיות של עצמכם ואל תסתפקו בפחות ממה שאתם שווים. אולי זה יהיה הצעד הראשון  בדרך להבראת הכדורגל.