אלירן ונטורה מסכם מסע הישרדות הירואי

אין ספק שעונת 2022/23 של קבוצת נערים ב' של האדומים אשדוד ידעה לא מעט עליות ומורדות, כשלאורך כל העונה הקבוצה התנדנדה בין חוף מבטחים לבין המקום המוליך לירידת ליגה.

ובעונה בה קבוצת הנוער תקעה יתד בליגה הלאומית, קבוצת נערים א' העפילה לליגה הארצית וקבוצת נערים ג' מהווה יריב ראוי בליגת מרכז החזקה, באשדוד לקחו בחשבון כי ירידת ליגה לא מתקבלת על הדעת.

לקראת השליש המכריע של העונה, כשהעולה החדשה הייתה עדיין בסכנת ירידה, מונה לתפקיד המאמן אלירן ונטורה, אשר למרות שקיבל את הקבוצה בשלב מאוחר, מכיר היטב את שנתון 2207 של אדומים אשדוד, לאחר שאימן אותם בעונה החולפת בנערים ג'.

השיפור בתוצאות היה ניכר באופן מיידי, כשגולת הכותרת הייתה ניצחון דרמטי בבית 3-4 נגד רמת השרון, ניצחון שהעניק רוח גבית לקראת מחזורי הנעילה. איתי טפר, החלוץ הנהדר, היה אמון על מרבית השערים במאני טיים, כשגם איליי לבל ואיתי אלישע היו שותפים למסכת הכיבושים.

ואכן, כשהשחקנים של ונטורה הגיעו למחזור האחרון כשהם תלויים רק בעצמם, הם עשו את המוטל עליהם לאחר שניצחו 1-2 את קריית אונו, והבטיחו כי גם בעונה הבאה אדומים אשדוד תשחק בליגת נערים ב' ארצית דרום.

לאחר מסע ההישרדות המרשים, אלירן ונטורה מסכם תקופה בכתבה הבאה.

אלירן, איך זה לקבל קבוצה בשלב מאוחר ורגיש של העונה, בטח כשמדובר בקבוצה שלא בנית?
"קיבלתי את הקבוצה בשלב מאוחר מאוד בעונה, אבל זאת קבוצה שכ-80 אחוז ממנה אימנתי עונה שעברה, כך שאני מכיר את השחקנים והמועדון. המאמנים שפתחו את העונה הביאו מספר חיזוקים משמעותיים על הסגל שנותר מעונה קודמת ובנו קבוצה מצויינת שלא כל כך הלך לה בתחילה וזה יכול לקרות וקורה המון בכדורגל.

ברגע שחזרתי למועדון ולקבוצה לא הייתה ברירה, אלה לעשות שינויים והתאמות תוך כדי תנועה, להתוות דרך ובאמת להאמין בקבוצה הזאת ובילדים האלו.

חשוב לציין גם את שחקני שנתון 2008 שנרתמו יחד עם חבריהם הבוגרים יותר למען המשימה ותרמו לנו המון בחיזוק הקבוצה ובהישארותה בליגה, כמובן שהכל נעשה בתמיכה מלאה וגיבוי גם מההנהלה, ההורים וכל הצוות המקצועי של המועדון, כולם כולל כולם נרתמו למשימה הזאת".

מה היו הדברים הראשונים שהבנת שאתם חייבים לעשות בקבוצה בכדי להבטיח את ההישארות?
"הדברים הראשונים היו ברורים מבחינתי וגם מבחינת השחקנים והצוות המקצועי. שינוי באנרגיות, שינוי בתפיסה, שינוי באמונה, כמובן העלאת הקצב באימונים, הדרישות הנוקשות והמשמעת, לא לוותר להם על שום פרט קטן, וכמובן חינוך למצוינות.

ברגע שהשחקנים הבינו שהם לא מגיעים לחוג אלא לענף שיכול להוות להם מקצוע לעתיד ולא רק לחלום אלה באמת ליישם זאת על המגרש, עם כוח, תשוקה, אמונה, אהבה לתחום וכמובן אימונים קשים, השמיים הם הגבול".

חלילה והייתם יורדים, איך זה היה משפיע על המחלקה כולה?
"אם חלילה והיינו יורדים זה היה גורם לשרשרת הנפלאה ולמרקם שיש במועדון להתפורר ולא כך רצינו. תמיד שידרנו אמונה לשחקנים, שהבינו את החשיבות שיש למועדון ולהם ברמת הפרט להישאר בליגה.

נלחמנו לשמור על הגחלת וכך היה, כאשר קבוצת נערים ג' משחקת בליגת מרכז ועושה דברים נהדרים, אנחנו נערים ב' נשארנו בליגה הארצית החזקה, נערים א' שעשו עליית ליגה היסטורית וישחקו בליגה הארצית החזקה עונה הבאה וכמובן קבוצת הנוער שעושה דברים מדהימים ומשחקת בליגה הלאומית החזקה.

רצינו לשמור על הגחלת כי אני חושב וכולם מסכימים איתי שרצף ליגות כזה בשנתונים שציינתי זה נכס צאן ברזל שחייב לשמר ולטפח אותו".

שתף אותנו בתחושות שלך לאחר שהבטחתם הישארות בליגה.
"תחושה מדהימה, בתור מאמן אשר 15 שנים על הקווים חוויתי הישארויות ליגה עם קבוצות שאימנתי כמו נוער ובוגרים, חווייתי אליפויות ועליית ליגה, אבל בקבוצה הזאת יש משהו אחר, תחושות מדהימות לראות את הילדים האלה, שאני קורא להם גברים כי הם באמת גברים.

לראות את השינויים תוך כדי תנועה, כיצד הם מיישמים כל דבר שאתה מחנך אותם על המגרש, זו תחושת עילאית, תחושת סיפוק שאין לתאר, אני כל כך גאה בילדים האלו ובריצה המטורפת שהם עשו, זה מראה לכולנו עד כמה הם עשויים מחומר אחר, מחומר של אלופים".

מה לדעתך היה המשחק המכונן בדרך להבטחת ההישארות?
"אני חושב שהמשחק שניצחנו 4-3 בדקה האחרונה של המשחק אצלנו באשדוד נגד רמת השרון המצוינת, שעשתה עונה מדהימה וקבוצה מוכשרת מאוד, נתנה לכולם להבין שאנחנו רצים עד הסוף".

לאן פניך בעונה הבאה?
"כרגע לא ישבו איתנו על עונה הבאה. הכל לוט בערפל, אבל אני מאמין שמי צריך לקבל את ההחלטות יקבל אותן כפי שצריך, כי המועדון הזה, המאמנים כמובן השחקנים והאוהדים היקרים מאוד חשובים לנו. בשם השם נעשה ונצליח בשורות טובות לכולם".