אופיר וייס – סיפורו של חריג גיל

מטרת חריגי הגיל (שחקן משנתון מסוים המשחק עם הקבוצה בשנתון שמתחת) הינה לשמור על שחקנים במסגרת ולהקל על השתלבותם בהווה ובעתיד. שחקן שלא התפתח דיו, ושנתוניו הגופניים לא הבשילו, מוצא עצמו משחק ביתר קלות עם שנתון נמוך משלו בשל העובדה שבגילאים הצעירים-כל שנה היא משמעותית לפיתוח, לגדילה ובעקבות כך להישגים הנרכשים. כל קבוצה עד גיל ילדים א' כולל – רשאית לרשום שני חריגי גיל. בקבוצות הנערים- אין חריגים, והשחקנים חוזרים לשחק עם אותו שנתון אליו הם משתייכים.

הדעות חלוקות, יהיו מי שיאמרו שאכן ענין חריגי הגיל משיג את המטרה שלשמה נועד, ויהיו מי שיטענו כי חריגי הגיל מעכבים את התפתחות השחקנים וגורמים לתפיסת מקומם בהרכב של שחקניי השנתון. בכל מקרה, יסכימו כולם, כי חריגי הגיל אמורים להוות תוספת משמעותית לכל קבוצה ואמורים לתת את הערך המוסף.

אופיר וייס נולד ב-28 לדצמבר שנת 2005 ושלושה ימים הם הסיבה שבגללה שיחק כחריג גיל. כבר בגיל 4 החל אופיר להתאמן בכדורגל בחצר הבית עם סבא שלו שמאי מיץ, שהינו שחקן עבר בהפועל רמת גן בה שיחק עד גיל נוער. אחרי הצבא עבר מיץ להפועל גבעתיים למשך שלוש עונות ואת הקריירה סיים בהפועל אשדוד. הסבא, שכל חייו בילה על המגרש – גילה בנכד פוטנציאל ומגיל קטן, אומר אופיר, סבא היה אומר לי – "ממך עוד ייצא שחקן". 

בכתה ב' הצטרף אופיר לחוג כדורגל ובכתה ה' הצטרף עם שני חברים טובים להפועל ר"ג גבעתיים. בסוף אותה שנה פנה אליו מאמן של קבוצת ילדים ג' בהכח ר"ג והציע לאופיר וחבריו להצטרף לקבוצה. שם החל אופיר את דרכו  כמגן. בסוף אותה שנה פנו האחים דעבול מרמת גן לאופיר וחבריו והציעו להם לחצות את הקווים בחזרה לרמת גן. אופיר זוכר שהאחים דעבול אמרו לו "עם מהירות כמו שלך אתה חייב לשחק כחלוץ". ומאז ועד היום- אופיר הוא אימת הבלמים והוא לא מפסיק להבקיע. הוא משחק כחריג גיל עוד מילדים ג' ומסביר "כל חבריי הם ילידי שנת 2006 ולכן היה לי טבעי להיות צמוד אליהם".

אופיר, במה מתבטא על המגרש עצם היותך חריג גיל? האם אתה מרגיש יתרון בכוח ובמהירות נגד הקבוצות היריבות?
"מאחר והתחלתי לשחק כחריג גיל מתחילת דרכי, קשה לי להצביע על יתרון משמעותי. כנראה אוכל להגיד זאת בעוד מספר חודשים לאחר שאתאמן עם קבוצת נערים ב' אליה הצטרפתי. בכל אופן, אני חושב שקיים הבדל משמעותי בפיזיות של ילדים משנתון 2005 לילדים משנתון 2006 (הפרש של שנה בגילאים האלה הוא משמעותי מאוד). מהירות אצלי היא תכונה בולטת (לפחות לפי מה שכולם אומרים..) לכן אני מאמין שהיא הייתה אפילו בולטת יותר למול שחקני שנתון 2006".

השנה, בליגת ילדים א׳ מרכז סיימת את השנה עם קבוצתך הפועל ר״ג במקום ה-3 בטבלה מבחינת אחוזיי הצלחה ועמדתם על 71 אחוזיי הצלחה. נתתם עונה נהדרת והעמדתם את הפועל ר״ג בשורה אחת עם האלופה וסגניתה מכבי ת"א ומכבי פ"ת. מתוך 42 שערי ליגה אתה כבשת 12 שערי ליגה ועוד 3 בגביע – בסה״כ שליש משערי הקבוצה הם שלך. מעבר להיותך מלך השערים של הקבוצה, מה היא עוד תרומתך לקבוצה? ואיזו שנה עברת מבחינה אישית?
"אמנם סיימתי כמלך השערים של הקבוצה, אך חשוב לי לציין שלא הייתי מגיע להישג ללא חברי לקבוצה, ללא המאמן -ישראל אביטן, וללא עוזרו -לירן ג'נה. היינו קבוצה מגובשת ומאוחדת. העובדה ששיחקנו שנתיים רצופות ביחד, גרמה לנו להכיר מצוין אחד את השני. אני חושב שהתרומה שלי  הייתה לתרגם את היכולת הגבוהה של הקבוצה לשערים. אני מרגיש בנוסף שתרמתי בפן החברתי. בדיוק בימים אלה נאלצתי לעזוב את הקבוצה (בנערים ג' אין חריגי גיל ואני עובר היישר לנערים ב')  והתחושה היא שעזבתי משפחה. בפן האישי, אני מרגיש שהשנה הזו נתנה לי הרבה ביטחון שיעזור לי לעלות לשלב הבא והמאתגר מאוד".

יש הטוענים כי שנתון 2006 בר״ג עם החיזוק שלך עשה שנים נפלאות הרבה בזכותך ובזכות איתי פפו. שניכם ביחד השנה כבשתם כמעט מחצית משעריי הקבוצה. פפו עבר בשבוע שעבר להפועל ת״א, גם רוי מועלם הקשר האחורי המוכשר של הקבוצה עבר להפועל ת"א. איזו שנה מחכה לדעתך לקבוצה בלעדיכם? ועד כמה החיסרון שלכם יורגש?
"קודם כל, חשוב לי לפרגן לפפו ורוי על המעבר לקבוצת הפועל תל אביב. אין ספק שמגיע להם ואני בטוח שיצליחו! בעיקרון מדובר בפגיעה אפשרית ביכולת של הקבוצה, אבל אני סומך ומאמין בקבוצה ובמאמנים שיצליחו להמשיך ביכולתם הטובה גם השנה וגם בלעדינו".

השנה, חברייך לקבוצה ממשיכים אוטומטית לנערים ג׳. ואתה תחזור לשחק עם השנתון שלך 2005 בנערים ב׳ בר"ג. חברים חדשים, קבוצה חדשה, מאמן חדש, מחכה לך שנה מאתגרת אחרי שדילגת על נערים ג׳. אתה חושש לחזור לשחק עם בני גילך? והאם בדיעבד אתה לא מצטער על הדרך שעשית?
"אני חייב להגיד שיש לי חשש טבעי מההצטרפות לקבוצת נערים ב'. כמו שאמרתי, הבדל של שנה בגילאים האלה הוא משמעותי מאוד ומדובר בקפיצה גדולה מבחינתי. לפני כשבוע התחלתי להתאמן עם הקבוצה החדשה. הגעתי בחשש גדול אבל קבלת הפנים לה זכיתי הקלה עלי מאוד. אין ספק שיש לפני דרך מאתגרת ואני אעשה הכול כדי להצליח בה. אני לא מצטער על הדרך שעשיתי, אני חושב שבשנים האלה צברתי ניסיון וביטחון רב שלא בטוח שהייתי משיג אם הייתי מחליט אחרת ומצטרף לשנתון 2005 בשנים קודמות."

ילדים המתלבטים האם לשחק כחריגי גיל- מה אתה יכול לומר להם? בעד או נגד?
"אני חושב שהדבר תלוי בילד עצמו ובסביבה שלו. כמו שציינתי, נולדתי בסוף דצמבר 2005 ולכן כל חיי הייתי מוקף בילדים משנתון 2006 והרגשתי כחלק מהם. אני חושב שאם מדובר בילד שגדל בסביבת ילדים מהשנתון בו נולד, עדיף שלא יצטרף כחריג גיל לקבוצה וכך יוכל לחסוך את המעבר הקשה בשלב מאוחר יותר."

מה המטרות שלך? והיכן נמצא אותך בשנים הקרובות?
"קודם כל, אני מקווה שאצליח ואשתלב בקבוצה החדשה כמו בקבוצתי הקודמת ואתרום למועדון הפועל רמת גן-גבעתיים. בעוד מספר שנים אני שואף להיות שחקן כדורגל מקצועי בליגת העל בישראל."

ישראל אביטן, מאמנו בשנה האחרונה, הכין לאופיר סרטון פרידה עם חלק קטן מביצועיו כאות תודה על תרומתו לקבוצה. "מדובר באחד השחקנים היותר מוכשרים שיצא לי לאמן" אומר ישראל, "שחקן משקיען שאוהב את המשחק. הוא מגיע לכל אימון ומשחק בשיא הרצינות. הוא שחקן מאוד מהיר עם טכניקת בעיטה מיוחדת ואני מאמין ביכולתו להשתלב בליגת העל של נערים ב'. אני והקבוצה כבר מתגעגעים לאופיר ומאחלים לו בהצלחה מכל הלב ואני בטוח כי הוא עוד יגיע לגדולות".