אביב קנפו מדבר על הכל

אם אפשר להגיד על מישהו שהשנה הזאת עבר עליו הכל ועדיין קם וממציא את עצמו מחדש – אביב קנפו הוא הבחור.

אביב (38) שעבר לא מעט קילומטרז' במחלקות נוער, עבד במכבי חיפה 12 שנים, בשנת 19-20 השאיר את קבוצת הנוער של צור שלום בליגה לאחר שהגיע בסיבוב השני, שימש כמנהל מקצועי בשנה שעירוני נשר שלחה 3 קבוצות לליגת העל, החל את השנה בנוער של נוף הגליל לאחר שירדה מליגה ראשונה והביא אותה לנקודה מהמקום שמוביל ישירות לעלייה, ולמקום שמוביל למבחנים, מסכם עונה – והאמת אין מישהו שלא שאל את עצמו, או את אביב, מה באמת קרה, שאחרי הצלחה כזאת הצדדים הגיעו למסקנה שעדיף לחוד מאשר ביחד.

שלום אביב שלומך בימים אלו?
"היי שרון, האמת בימים אלו מחכים לוועדת המשמעת שתכריע בנוגע לעתידה של קבוצת הנוער של נווה יוסף. הוועדה התקיימה כבר בבית הדין של ההתאחדות שפסק 0-0 ללא נקודות דבר שמשאיר אותנו בליגה. אך פרדס חנה ערערה לעליון והדיון אמור להיות היום ב 13.30, אם בית הדין העליון יחליט שהוא מקבל את החלטת בית הדין הרי שנווה יישארו בליגה.

אנו מחכים לתוצאות המשחק שהופסק נגד פרדס חנה וגרם לנו לתהות על אומדן איכות הליגה השנה כשיש 4 יורדות וכולם תחת לחץ נוראי כי על כל טעות אתה נענש. הדבר לפי דעתי גרם למהומה שנוצרה במגרש שהחלה מכיוון היציע וגלשה לכיוון המגרש. ככה שבימים אלו זו תחושה של הצלחה, לצד חששות".

הצלחה? תסביר..
"בעונה אחת להיות אחראי לגורל של שתי קבוצות בליגה הלאומית לנוער זו הצלחה מבחינתי. מנגד להציב את נוף הגליל רגע לפני עלייה , ולשמר את הזכות של נווה להמשיך ולהתקיים בליגה הלאומית. לא זוכר מצב שבליגה לאומית לנוער באותה שנה מאמן אחד היה אחראי לשני מיקומים של קבוצה.

בנוסף, אחרי שעזבתי את נוף הגליל החלטתי בעצה משותפת עם אשתי סימה לנוח קצת עד סוף העונה, הרי נשארו עוד 8 משחקים והחלטתי להתרכז בבית בעיקר, במשפחה. נחתי שבוע עד שהגיע טלפון משני אנשים מאוד יקרים לי, ינון שלום ויאיר שושן מנווה יוסף, שביקשו שאגיע לנסות להשאיר את הנוער בליגה לאומית".

והסכמת,
"האמת בהתחלה לא. דיברתי עם יאיר שאמר שהמאמן שהיה בקבוצה כבר הודיע שלא ימשיך אחרי המשחק מול עכו במידה ויפסידו שזה מה שקרה, והם מחפשים מאמן מנוסה לקבוצה. בהתחלה לא הייתי בעד – להגיע למאבקי הישרדות ממרומי המקום הראשון, זה מצריך גישה שונה למשחק ולשחקנים. אבל בסוף הגעתי".

בקצרה, איפה הנוער של נווה עומד היום?
"כרגע מעל הקו האדום, שמבטיח את ההישארות בליגה, אך בפתח וועדת משמעת בבית הדין העליון לאחר ערעור של פרדס חנה. יש לציין שזה שבועיים אחרי המועד החוקי של סיום הליגה, לגבי משחק שהופסק בינינו לבין פרדס חנה, שהיא במקרה גם מתמודדת איתנו בצורה ישירה על הירידה".

ובנווה יוסף? הגעת ל-8 משחקים, הצלחת לשנות משהו?
"האמת שהצלחנו נקודתית לשנות משהו בגישה למשחק, במחויבות ובסגנון משחק, דבר שהוביל ל- 7 משחקים עם 3 ניצחונות, 4 תוצאות תיקו והפסד אחד בודד. האנשים בנווה יוסף, מיאיר, לינון, לערן ולעידו העוזר שלי, עושים עבודת קודש וקבוצת הנוער חשובה להם מאוד. נקווה לסיים את המשימה".

טוב בוא נצא רגע מאזור הנוחות, מה באמת קרה בנוף הגליל? הרי לא הגיוני ש 9 משחקים לסוף העונה אחרי ריצה של 8 משחקים ו 8 ניצחונות בתוך הסיבוב השני, שבהם ספגתם רק 2 שערי חובה, פתאום משום מקום אתם נפרדים. תוכל באמת להגיד מה לא עבד?
"תראי, שהגעתי לנוף הגליל הציגו לי מציאות שונה – בנייה לטווח הארוך לקבוצת הנוער, צוות מעובה וכל מה שבעצם דרשתי. הציבו לי מטרה שהשנה בונים ובשנה שלאחריה הנוער צריך לחזור לליגת העל, לכן גם ביקשתי חוזה לשנתיים.

קיבלתי קבוצה שהנערים א' שלהם כמעט וירדו ליגה, ושנתון 2003 שאמור להיות מרכזי רובו ירד עם הנוער מליגת העל , דבר שידעתי שמצריך בנייה של קבוצה חדשה שתוכל לרוץ קדימה, ועוד בעונה שיש 4 יורדות, ביקשו בעונה הראשונה רק לשרוד.

ההתחלה הייתה קשה – התוצאות לא הגיעו אך הדרך נבנתה נכון. דבר שלא הפריע לי, כי יצרתי קירבה ואמון מול השחקנים בצורה המושלמת ביותר. חיברתי את הפאזל חתיכה חתיכה, החזרתי את כל המושאלים מאיכסל והסביבה והתחלתי לבנות קבוצה.

סיבוב ראשון היה קשה, הקבוצה התחברה לאט, אך לקראת סוף הסיבוב השני כבר הבנתי שיש לי מפלצת בידיים, מכונה משומנת שפשוט עובדת כמקשה אחת הן מבחינת הסגנון משחק והן מבחינת רגעי ההכרעה. ידעתי שהיתרון שלנו לעלות ליגה ברור,  כי חדר ההלבשה היה מגובש ברמה שאי אפשר להסביר, אם לא מהמקום הראשון אז מהשני.

ברגע שהכל הולך חייבים לייצר בעיות ובאחד האימונים נודע לי ממישהו אקראי שמאמן נערים א' חתום על הסכם לשנה הבאה, שהוא עולה עם נערים א' לנוער, ללא קשר להישגיות הנוער.

הדבר הרגיז אותי וכמובן ששאלתי את מקבלי ההחלטות במחלקת הנוער שאישרו את הנושא, אך לא הרגיז ברמה של לעזוב, אלא ברמה של רצון עז לעלות ליגה ולהתקדם במקום אחר.

לאחר שנודע הדבר המשכנו עדיין ברצף שלנו, שהקבוצה רצה ומנצחת ותוך כדי השחקנים שומעים רחשים מסביב ולא מבינים מה קורה.

במקביל הבינו בנוף הגליל שצריך כבר לבנות את השנה הבאה, כי לא מספיק לעלות השנה, אלא כבר צריך לבנות תוך כדי משימה דבר שלי נראה תמוה.

 זה היה הקש ששבר את גב הגמל. יזמתי שיחה עם גיל ברעם מנכ"ל נוף הגליל, אישיות באמת מהשורה הראשונה, עוף מוזר בכדורגל עצם אמינותו ויושרו המקצועי, והחלטנו פשוט לתת למקבלי ההחלטות במחלקת הנוער להתחיל את הבנייה לשנה הבאה כמו שהם רואים לנכון.

אציין שההחלטה הייתה קשה מול המועדון, כי אני מאוד מעריך את גיל ושרון סויסה, שעובדים ימים כלילות לטובת הצלחת המועדון ולא הכל תלוי בהם.

שמע חתיכת סיפור, איך שרדת את זה?
"תראי לא פשוט, כאחד מערכתי שהגיע ממכבי חיפה וגדל על ערך המועדון כערך עליון, כאב לי שהחיבור עם השחקנים וההנהלה הבכירה היה מושלם, אך החיבור עם מקבלי ההחלטות במחלקת הנוער עלה על שרטון בגלל הסתרת מידע שהעיב על הקשר בינינו".

הזכרת את מכבי, אחרי 12 שנה שם ועוד 4 שנים מחוץ למכבי שבהן אתה עובד בקבוצות נוער לא חשבת שאולי תיקרא לדגל?
"האמת לא חשבתי על הנושא בכלל של מציאת קבוצה או חיפוש, פשוט רציתי לנוח קצת מהעונה הזאת שמעיבה לך על שנים אחורה.

להגיד לך שאני ראוי? כן מאוד. אני יותר מראוי לאייש קבוצה בליגה ראשונה לנוער, וזה יקרה אם לא השנה אז שנה הבאה וזאת המטרה. ומשם להתקדם לאורך כל הקריירה שלי לא היו לי קיצורי דרך, אני רגיל לזה כבר.

לסיום מה אפשר לאחל לאביב קנפו?
"ראשית שהנוער של נווה יוסף יישאר בליגה. מבחינה אנושית האנשים שהכרתי שם פיצו מבחינת האישיות שלהם על מה שעברתי בנוף הגליל והחזירו לי מעט מהאמון שאבד לי בתחום הזה.

ושנית, לסיים את המשימה שנכתבה בשבילי העונה או לעלות עם קבוצה אחרת בעונה הבאה, או אליפות בליגת העל לנוער וחוץ מזה בריאות זה הכי חשוב".